"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'" (שמות ל"ה, ב')
מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז', נכנס פעם לחדר האוכל בישיבת פוניבז' והבחין כי מספר שולחנות לא מכוסים במפה. היה זה ביום שבת קודש.
פנה הרב אל קבוצת בחורים ואמר להם: בחורים יקרים! שמעו נא. מקובל אצלי על ה'נובהרדוקער דיבוק' [-מעשה מפורסם שהיה בנובהרדוק, בבחור יהודי שנכנסה בו רוח, ופעם אמר כי הוא גלגול של האדם שזרק את האבן הראשונה על זכריה הנביא], שבאחת השבתות הכניסו אותו בכח אל ביתו של הגר"ח מוואלז'ין. הבחור נבהל והתהלך אנה ואנה בבית כמי שאחזו טירוף, הוא פשוט לא מצא לעצמו מקום אחיזה – מפאת קדושת הבית והשבת.
הוא רץ בסחרור, עד שמצא פינה קטנה באחד משולחנות הבית – שם המפה התקפלה והשולחן היה מגולה. מיד התכופף, קיפץ חיבק ונישק את המקום (כי רק שם היתה אחיזה לחיצונים).
('אגעדאנק על הפרשה', מתוך 'להגיד')