את מי מכנה הנביא צפניה: "הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם"?
מתוך לימוד המוסר היומי בספרי החפץ חיים:
פעמים רבות אנו מוצאים אנשים המוגדרים כשומרי תורה ומצוות, שפרנסתם כרוכה בעבירה על איסורים שונים דרך קבע, או אף בהחטאת אחרים באיסורים. ואחת הסיבות שאנשים אלו מקלים בדבר, הוא משום פיתוי היצר, שאם לא יעשה כן, תחסר לו פרנסתו להחיות נפשות ביתו.
"וזה הוא חסרון באמונת ההשגחה, כי ידוע שהקב"ה זן ומפרנס לכל העולם כולו, ומזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, והקב"ה הלא לא קצב פרנסתו בדרך איסור, רק בדרך היתר, ורק הוא בעצמו מחליף אותו לאיסור.
ואנשים כאלו, בודאי נחלשת אצלם האמונה בשכר ועונש, וחושבים שהעולם הוא של הפקר, ומה שיוכל להכניס בידו הוא שלו. וכבר אמר הנביא צפניה: וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם, הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב יְיָ וְלֹא יָרֵעַ, וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה.
ואם אמנם יראה על חבֵרו שתתוַסֵף פרנסתו עבור זה, יֵדע כי השפעה זו איננה מהשפעת אלקים, רק ממקום אחר יהלך, והוא מחליף עולם עומד בעולם עובר, ועתיד ליתן הדין על כל פעם ופעם, והכסף גם כן לא ישאר אצלו, כי יאבַד לבסוף בענין רע, על ידי מחלות, או שאר סיבות", רחמנא ליצלן".
[תפארת אדם פרק יב]