שח הגאון רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצ"ל: "שמעתי סיפור נחמד מאלף מאד מת"ח יקר אחד שליט"א, שזכה להיות נאמן ביתו של רבנו הגדול האהוב הבלתי נשכח רבי שמואל רוזובסקי זצוק"ל.
"וסיפר, שיום אחד בא לרבנו שמואל תלמיד ותיק שלמד אצלו בזמנו בישיבה, ועכשיו באברכותו הוא גר בירושלים. וקיבל אותו רבנו שמואל באהבה ובחיבה עצומה כדרכו הטוב, והתעניין במצבו היום. וכששאל אותו מה עיסוקו היום, השיב בקול ענות חלושה, כמעט כמגמגם, שהיום הוא מלמד בחיידר בירושלים.
"ויען רבנו שמואל ויאמר לו: 'מצלצול המילים בתשובתך הנני רואה שמתבייש אתה בעבודתך… ובכן, רוצה אני להגיד לך: אני, שמואל רוזובסקי, ראש ישיבה בפוניבז' וכו' וכו' – יודע אתה בזכות מה? בזכות המלמד דרדקי שלי בגרודנה, שהיה מתגאה בעבודתו, ולכל אחד היה מספר כמה שמח הוא שהוא מלמד! והתלמידים שמעו זאת כסדר מפיו, ודבר זה הכניס בהם אהבה ותשוקה וצמאון עצומים לתורה. וזו היתה דחיפה עצומה ללמוד בשקידה ובחשק ובשקיקה. דע לך, כי עבודתך, עבודת התורה היא היותר חשובה ונכבדה לפני הקב"ה!'
"ודברים מתוקים אלו הכניסו רוח חיים ושמחה בהמלמד הירושלמי הזה, ויש בכוחם לשמח גם אותנו המלמדים בעזהי"ת"…
(ספר חשקת התורה פרק יט)