יש שכר לזעקה
רציתי בשורות אלה לספר משהו הנוגע לחיי הפרטיים, ונדמה לי שניתן להסיק מכך מסקנה מאד חשובה. הח"מ באחד מאותיות שמו, גר עם משפחתו בתל-אביב, לא הרחק משכונת יהודית, שכנראה מוכרת לרבים בגלל הגשר שבנו שם ביוזמת עיריית תל-אביב תוך כדי חילול השבת.
אני בטוח שיש חרדים רבים שמאד מאוכזבים, שלמרות כל הצעקות שעשו וכל המחאות, הגשר נבנה בסופו של דבר והשבת התחללה ברבים. ולכן באתי לומר: תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך.
וזאת, משום שעד שהחלה הסערה סביב גשר יהודית, הדיווחים הרבים בתקשורת על 'החרדים שדורשים לא לבנות את הגשר בשבת', האיומים של ראש העיר שלנו שיפנה לבג"צ, הדיבורים הקשים והמתלהמים של נציגי המפלגות שנגד הדתיים, כמו יאיר לפיד וכל המהומה הגדולה הזו – לא ידעתי מה זו שבת, לא התעניינתי. בתל-אביב השבת פחות מורגשת, לצערנו, ואם לא גשר יהודית – היינו ממשיכים בשיגרה הזו.
בגלל המהומה, התחלתי קצת להתעניין מה זו שבת. למה הדתיים צועקים כל כך. מה מפריע לאנשים מבני ברק ומירושלים מה קורה אצלנו בתל אביב. מה איכפת להם. הסקרנות הזו הביאה אותי ללמוד על השבת. לשמוע על עצמי ועל יהדותי – והתוצאה היא שכבר עברו עלינו כמה חדשים טובים שאנחנו לא מחללים שבת. אנחנו שומרים עליה. כנראה שאנחנו לא יודעים את ההלכות כמו שהחרדים יודעים, אבל יש אצלנו שבת. אשתי מדליקה נרות בערב שבת, יש לנו סעודות שבת, אני מגיע לבית הכנסת, לא נוסעים ולא מדליקים מכשירי חשמל ובעזרת ה' אנחנו בדרך הנכונה.
מה שרציתי לסכם ולומר: שאף פעם אי אפשר לדעת לאן הדברים הולכים. נכון שהצעקה לא עזרה לענין הגשר עצמו, אבל אני בטוח שכמוני יש עוד הרבה אחרים, שפתאום פשוט נודע להם שיש שבת בישראל.
ס. מתל אביב
מכונת הכסף העלומה
ברצוני להתריע על נוהג נפסד ופסול בעיני, שאני בטוח שישנם הרבה הורים לילדים שסבורים כמוני, ואנסה להיות להם לפה: והמדובר בנוהג שבו מבקשים מההורים סכומי כסף שונים לפעילויות כאלה ואחרות, מבלי לשים לב לגובה הסכומים ולתדירות הבקשה להביאם.
לא אאריך במשלים, אבל אתן דוגמא: הננו הורים לתשעה ילדים בלי עין הרע. 'פעם' היה נהוג שאחת לשנה יוצאים לטיול שנתי. הטיול כמובן היה עולה לנו סכום מסוים, ונוסף אליו ההוצאות הנלוות, הכוללות ציוד מתאים וכן ממתקים וכו'. בשנים האחרונות משום מה, הנוהג הוא שיש שני טיולים שנתיים מושקעים, בחורף ובקיץ, חוץ מ'ימי שדה' מדי פעם. וכאן הבן שואל: מדוע ועל מה החליטו המחליטים לנהוג כך על חשבון ההורים, האם משום שיודעים ששום הורה לא יתקומם נגד החלטות אלה, מתוך בושה? וכי אנו איננו מעניקים לילדינו בימי החופשה הרבים אטרקציות וטיולים, שצריך להעמיס עוד ועוד פעילויות העולות ממון רב. לעתים אנו תוהים, הלא צוות בית הספר מורכב גם הוא יהודים יקרים ממחננו, אשר גם להם ישנם ילדים, וגם הם נדרשים כל העת להוציא כספים לפי דרישת המוסד שבו הם שוהים, ומדוע אינם מבינים שכל בקשה/דרישה של כסף מההורים הינה קריעה, פשוטו כמשמעו.
ועוד אפיזודה קטנה: בשעטו"מ, הכנסתי את בני שיחי' לחיידר, בגיל שלוש. כיון שילדי עדיין בגן, הנוהג הוא שמכניסים אותו לחיידר שהוא אמור להיכנס אליו בשנה הבאה. כשהתקשרתי למלמד לברר על הפרטים, נתן לי רשימה ובתוכה: 70 'פעקאלאך'. לשאלתי, האם כל כך הרבה ילדים לומדים בכיתה, ענה לי ש'נוהגים' ששתי הכיתות המקבילות משתתפות במעמד החאלאקה. כמובן שקיבלתי בשתיקה. אבל מיד חשבתי לעצמי: בודאי שהמלמד הוא איש יקר וטוב, אך מדוע לא חושבים, אולי זו הוצאה מיותרת, מדוע בכל חאלאקה אמורות שתי הכיתות להשתתף. הלא אם כן צריך גם פעקאלע נוסף לכל ילד, גם עוגה כפולה שתספיק לשתי הכיתות. ומדוע בכלל לא חושבים על זה?
הרשימה ארוכה, אציין רק שללא גוזמה, פעמים הרבה אנו צריכים לשלוח סכומים עם הילדים, מסיבה לסוף השנה, מסיבה לכבוד פורים ולכבוד חנוכה, ולכבוד ט"ו בשבט, מתנות, כסף לארגון וכו'. זאת כמובן חוץ משכר לימוד שרק עולה. (לדוגמא, פעם ולא בעבר הרחוק, לא היו משלמים שכר לימוד בסמינר עד כיתה ה', היום משלמים, פעם, ולא בעבר הרחוק, שכר הלימוד בישיבה הקטנה והגדולה היה פחות מחצי מהיום, וכן הלאה), וכמובן בתחילת השנה חוץ מספרי הלימוד וההוצאות של תחילת שנה יש גם את דמי 'קופת כיתה' ודמי שכפול ודמי שכלול, ודמי ביטוח תלמידים, שהן הוצאות שתמיד היו, אלא שנוספו עליהן בשנים האחרונות בקשות תדירות וכמעט יומיות של 'כסף קטן', שבפירוש, הרבה פעמים איננו יודעים מהיכן לקחת אותו. וכמובן, לא דיברנו עוד על החוגים, שהפכו להיות חובה לכל אחת ואחת מבנותינו, שהרי איננו רוצים שיהיו להן בעיות חברתיות. והשאלה הנשאלת, בכאב רב, היכן הנהלת בית הספר, האם אינם מודעים למצב השורר כיום בהרבה בתים בציבור החרדי, אשר בקושי אנו מכסים את כל דרישות התשלום של שכר לימוד וכנ"ל? מדוע להקשות עוד ועוד על ההורים? למה לארגן עוד ועוד פעילויות העולות כסף רב?
הדוגמאות הן רבות, ותקצר היריעה מהכיל את כולן, אומר רק לסיום, שאנו בטוחים שאין כאן כוונה רעה, חלילה, אבל יתכן שיש כאן חוסר התבוננות. יהיו כאלו שיזדעקו על מה שכתבתי, אבל – בלי הכללות בוודאי – יש הרבה מן האמת המרה במילים אלה.
בתקוה לשינוי ולהבנה, ה.ל.ב.ר
'זרע שמשון'
ביום שישי הקרוב, ו' באלול, פרשת שופטים תשע"ט, יחול אי"ה יום ההילולא של המקובל האלוקי הרב שמשון חיים בן הרב נחמן מיכאל נחמני, זכותו יגן עלינו, שחי באיטליה ונפטר לפני 240 שנה. ורק בשבוע האחרון היתה אודותיו יריעה מאד מכובדת בתוספת התורנית מאת הרב שמואל צבי גנץ.
כפי שנכתב, היות והוא לא השאיר אחריו זרע של קיימא, חיבר את הספר 'תולדות שמשון', פירוש על פרקי אבות ואת הספר 'זרע שמשון', פירושים על חמישה חומשי תורה. שני ספרים אלה הם מעין תחליף לזרעו שלא השאיר, ולכן קרא להם בשמות אלו. כמו כן חיבר פירושים על שיר השירים, על תהילים ועל הגדה של פסח.
הוא זכה להדפיס את הספרים בחייו ורשם בראש כל ספר את צוואתו, בה הוא מבטיח לקוראי ספריו וללומדי ספריו ולמפיצים את דבריו הכתובים בספריו שבעל הגמול ישלם במיטב, חיי אריכי ומזוני טפי לגומלי חסדים טובים, ועיניכם תראינה בנים ובני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב, גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם.
זכות רבינו הקדוש תעמוד להם בכל מילי דמיטב, ויתקיימו בהם כל ברכותיו והבטחותיו הנאמנות של רבינו. רציתי גם לציין שבירושלים תתקיים השבוע סעודת הילולא לזכותו ביום חמישי אור ליום שישי פרשת שופטים.
מ.וייס
מכתבים למערכת, המודיע יום שלישי ג' באלול תשע"ט