שאלה: מי שיש לו אבא שאינו יכול להדליק את הנרות בעצמו, האם ילך אליו בזמן ההדלקה כדי להדליק עבור אביו, ואח"כ יחזור לביתו מאוחר ויצא בדיעבד בהדלקה, או שקודם ידליק בביתו בזמן, ואח"כ ילך לאביו לעשות הדלקה מאוחרת?
תשובה: יש סוברים שחייך קודמים (הגראי"ל שטיינמן שליט"א), והטעם כיון שקי"ל כיבוד אב- משל אב, ואין הבן צריך להפסיד מממונו, כמו כן לא צריך להפסיד הדלקת נר חנוכה ולהדליק בזמן דיעבד.
ויש סוברים שיש להדליק קודם את של אביו משום דכיבוד אב דאורייתא, ויש לקיים קודם מצוה דאורייתא לפני הידור מצוה דרבנן (הגר"ח קניבסקי שליט"א)
אישה באמצע העבודה
אישה שמשועבדת למקום עבודתה אף בשעת הדלקה, אין לה להפסיק עבודתה בשביל לצאת להדליק נר חנוכה (הגרי"ש אלישיב זצ"ל)
ימתין לאשתו
כשאשה חוזרת מאוחר לבית מסיבה כל שהיא, ימתין לה בעלה להדלקה אף אם הוא מהמדליקין בחוץ (בעל "שבט הלוי" זצ"ל , וידוע בשם ר' נחומקא זצ"ל רבו של ה"חפץ חיים" זצ"ל שאמר נר שבת דוחה נר חנוכה משום שלום בית, ואם משום כן מבטלין נר חנוכה לגמרי, כ"ש רק לדחותו בכמה שעות).
והוסיף בזה הגראי"ל שטיינמן שליט"א שכעין זה איתא בגמרא (ברכות נ"א:) ילתה אשת רב נחמן מכיוון שלא נתנו לה כוס של ברכה, שברה ארבע מאות חביות יין, עי' שם. הרי שזהו רצון האישה להשתתף עם בעלה בקיום המצוות!
הדלקה בזמן ע"י אישה
שאלה: כאשר הבעל בעבודה ולא יכול להגיע הביתה בזמן ההדלקה, האם האישה תדליק את הנרות בזמן ותוציאו, או שתחכה עד שיבוא בעלה והוא ידליק (והוא עדיין תוך זמן שלא תכלה רגל מן השוק)?
תשובה: מסתבר שיעשו המצווה ביחד, שאין האישה מרוצה להדליק לבד, ולכן עדיף שידליק הבעל כשיגיע לביתו ויוציא את אשתו (הגר"נ קרליץ שליט"א).
חברותא או הדלקה בזמן
יחיד שלומד מחוץ לעירו, ואם עי"ז שיחזור לביתו בזמן להדליק נרות, יפסיד לימוד של אחה"צ, ולא יכול לקבוע שם חברותא ללמוד, יכול להישאר בכולל אחה"צ וכשיחזור לביתו מאוחר יותר ידליק, ובתנאי שעדיין לא כלה שם רגל מן השוק (הגראי"ל שטיינמן שליט"א)
אכילה לפני ההדלקה
שאלה: בעל שמחכה לאשתו שתבוא לפני שמדליק נרות חנוכה או אישה שמחכה לבעלה שיבוא להדליק נרות חנוכה, האם מותרים בינתיים לאכול סעודה?
תשובה: משהגיע זמן הדלקת נרות אסור לאכול, ויש להחמיר שלא לאכול חצי שעה לפני זמן הדלקה (עי' משנ"ב ס' תרע"ב ס"ק י', ושעה"צ ס"ק י"ד, בשם ט"ז ומג"א).
וכן מי שנמצא בדרך להדליק בביתו, אסור לו לאכול קודם ההדלקה אפילו שבזמן זה ממילא אינו יכול להדליק (בעל "שבט הלוי" זצ"ל) . וכ"ש מי שנמצא כבר בביתו אסור לו לאכול אף שממתין לאשתו. ובכה"ג שצריך להמתין יכול לאכול פת עד כביצה, או פירות אפילו הרבה (עי' משנ"ב סי' תל"א ס"ק ו', וביה"ל שם, וסי' תרצ"ב ס"ק י"ד). אולם, אישה שממתינה לבעלה שיבוא להדליק מותרת לאכול כיוון שהבעל מדליק ולא היא, ואינה חייבת להיות בשעת הדלקה (בעל "שבט הלוי" זצ"ל)
מי שאין לו בית
מי שנוסע הוא ומשפחתו ממקום למקום ואין לו בית קבוע באותו יום, אינו מדליק נר חנוכה, ועכ"פ לכתחילה יזהר אדם לא להפקיע עצמו ממצות נר חנוכה החביבה שחייבו בה למכור כסותו ולחזר על הפתחים ליקח שמן ולהדליק ("הליכות שלמה" פי' י"ג, וע"ע ספר "אגן הסהר" להגר"א גניחובסקי זצ"ל עמ' 642).
נכנס לביתו באמצע הלילה
שאלה: הולך דרכים הנ"ל הנכנס לדירתו באמצע הלילה, האם חייב להדליק נר חנוכה, או שמא כיוון שתחילת הלילה היה פטור מלהדליק לא נתחייב בו אח"כ?
תשובה: כל רגע ורגע הוא מחוייב בנרות חנוכה, ואפילו נכנס באמצע הלילה נתחייב מיד להדליק נרות חנוכה (הגר"ח קנייבסקי שליט"א)
אין לו חלון לרשה"ר
מי שאין לו פתח לרה"ר וגם אין באפשרותו להדליק ליד החלון (כגון שאין גרים ממולו, או דחלון זה אינו נוח להדלקה וכדו') – ידליק בכניסה מחדר המדרגות. ואם גם זה אי אפשר, ידליק בפנים ע"י הפתח ודיו, ויכול לברך דלא גרע ממי שגר במדבר, ובוודאי מדליק אע"פ שאף יהודי אינו רואה את נרותיו וכדמשמע מסתימת הפוסקים (הגר"נ קרליץ שליט"א)
מעבר של רבים בלי רשות
שאלה: ליד בית יש מעבר ואנשים עוברים שם בלי רשות, האם אפשר לקיים על ידם פרסומי ניסא של חנוכה?
תשובה: כיון שהולכים שם שלא כדין, הרי זה הליכת איסור, וא"א לקיים בהם מצות נרות חנוכה (הגר"ח קניבסקי שליט"א)
הדלקת מנורה מאחורי תריס החלון
שאלה: האם אפשר להדליק את הנרות ליד החלון ולסגור מיד את התריס, באופן שלא תיראה המנורה מתוך הבית?
תשובה: יסוד בפרסומי ניסא בחנוכה תקנו לרשה"ר, ובזמן חז"ל היו מדליקין בפתח החצר מבחוץ, וסגרו הדלת וכך העוברים מבחוץ ראוהו, וכן נפסק בשו"ע (ס' תרע"א סעיף ו'), ובשעה שנכנס או יצא גם הבעלים היו רואים, ואין שום חיוב לראות מתוך הבית,היה לחוץ, ולכן היות שמבחוץ רואים (וגם הבעלים רואים בשעת ההדלקה), בודאי קיים את המצוה, וכן לפי כל אלו שנוהגים שמדליקים היום ליד המדרכה או שמדליקים למטה בחדר המדרגות ולא רואים את הנרות מהבית כלל מקיימים בזה פרסומי ניסא (וכן מבואר בספר "חוט השני" הל' חנוכה שאם מדליק מחוץ לחלון מן הצד, החיסרון הוא רק משום שאין זה "סמוך" לחלון, אבל אין שום דין ראיה מבפנים).
הידור מצוה עד שליש
בכל מצוה מבואר בשו"ע (ס' תרנ"ו סעיף א') שאין צריך להוציא על הידור מצוה יותר משליש שוויה של המצוה, והרי חנוכיית כסף (המצויה בשוק) היא הרבה יותר מהשווי של כל הנרות והשמן של חנוכה, אלא שקניית מנורה מכסף אין זה מדין הידור מצוה רק מדין כבוד המצוה, ועל כבוד המצוה ראוי להוציא אף יותר משליש (הגר"ח קנייבסקי שליט"א).
פמוטים לשבת או לחנוכה
שאלה: מי שיש לו כסף לקנות מנורה יפה לחנוכה או פמוטים יפים לכל השנה, מה עדיף?
תשובה: יש סוברים כיון שגם בשבת יש ענין בפמוטים יפים, א"כ כיון שאם יקנה לשבת יש בה מצוה כל השנה, ולחנוכה הוא רק למספר ימים, עדיף לקנות פמוטים יפים לכבוד שבת(הגראי"ל שטיינמן שליט"א). ויש סוברים היות שמצינו ענין מיוחד בחנוכה לעשות מנורה יפה (עי' משמ"ב ס' תרע"ג ס"ק כ"ח, ואולי משום זכר למנורת המקדש), לכן עדיף לקנות בכסף זה מנורה לצורך חנוכה (הגר"ח קנייבסקי שליט"א).
חושש שהחנוכיה תיגנב
שאלה: יש לי חנוכיית כסף, אך חוששני להניחה בפתח הבית מפני גנבים. האם להדליק בה – אך ליד החלון הפונה לרשות הרבים, או עדיף להדליק חנוכיית פח – אך בפתח הבית, באופן שבשניהם יש אותו פרסומי ניסא?
תשובה: עדיף להדליק בפתח ביתו בחנוכיה של פח (שזה הידור וחיוב המוזכר בגמרא לענין חנוכה, משא"כ חנוכיה של כסף שזה הידור כללי) (הגר"נ קרליץ שליט"א)
ברכת "שהחיינו" בלילה הראשון
בלילה הראשון כשמברכים ברכת "שהחיינו" לכתחילה יש לכוון על שני דברים:
א. על מעשה המצוה של הדלקת נרות חנוכה שזו הפעם הראשונה.
ב. על עצם הזמן של יום החנוכה (עי' שעה"צ ס' תרע"ו ג' בשם "המאירי" שאפילו מי שאינו מדליק ואינו רואה נרות יכול לברך "שהחינו", עי' שם, הרי מבואר שקאי על עצם היום).
ג. הפסק בין ברכה להדלקה
שאלה: בליל שני התחיל לברך ברכת "שהחיינו" ומיד שאמר לאחר "ברוך אתה ד' " נזכר שלא מברכים "שהחינו", וסיים "למדני חוקיך", האם נחשב להפסק או לא?
תשובה: אם היה מסיים את כל ברכת "שהחיינו" לא נחשב להפסק דסו"ס זהו מענינא דהמצוה, אבל כיון שסיים "למדני חוקיך" נחשב להפסק בענין אחר, והפסיד את הברכה (כעין המבואר בשעה"צ ס' ר"ט ס"ק י"ב).
אולם צריך לחזור ולברך רק ברכת "להדליק נר של חנוכה", שהיא הברכה על ההדלקה, אבל ברכת "שעשה ניסים" שזה קאי על עצם היום אין צריך לחזור ולברך (הגראי"ל שטיינמן שליט"א, והגר"ח קנייבסקי שליט"א, וכעין זה מבואר בספר "אשרי האיש" פ' מ"ג או"ח כ"ח, בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל לגבי קריאת המגילה, עי' שם).
וכן משמע "בשאילתות" (פ' בשלח) כשם שמברכים ברכה כשמגיעים למקום שעשה לו נס, כמו כן מברכים ברכה כשמגיעים לימים שנעשו בהם נס, וכן מצינו לגבי חנוכה עי' שם, ומבואר שברכת "שעשה ניסים" הוא על עצם היום (וכן י"א לענין "שהחינו").
קטן שהגדיל
שאלה: קטן שהגדיל באמצע חנוכה, האם יש לו לברך "שהחיינו" בשעת ההדלקה, מכיון שזו פעם ראשונה שמקיים המצוה מדין גדול?
תשובה: מסתבר שלא מברך היות שכבר עשה מצות נר חנוכה בשנה זו (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
מלאכות האסורות לנשים
נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקים, ואין להקל להן (שו"ע ס' תר"ע סע' א'), והוא בערך חצי שעה (משנ"ב שם). המנהג שלא לעשות מלאכה היינו מלאכות שאסורות בחוה"מ כגון: תפירה, כביסה, גיהוץ (הגרי"ש אלישיב זצ"ל והסטייפלער זצ"ל). ויש סוברים שכל מלאכה שיש בה עמל כגון שטיפת רצפה, יש לאשה להימנע מלעשותה (קובץ "מבית לוי").
שמן או שעוה
שאלה: מי שיש לו כוסיות קטנות, ואם ידליק בו עם שמן ידלק רק שעה, ואם ידליק עם נר שעוה ידלק במשך חמש שעות איך עדיף להדליק?
תשובה: הגם שיש הידור להשתמש בשמן זית יותר מנר שעוה, מ"מ לאלו שסוברים שיש חיוב שידלק כל זמן שבפועל יש אנשים ברחוב, נמצא שבנרות אלו יש מעלה בקיום עצם המצוה, ועדיף להשתמש בנרות שעוה (הגראי"ל שטיינמן שליט"א).
ריבוי נרות לא למנין הלילה
שאלה: מי שלא יכול להדליק כמנין הלילה, האם יש לו לפחות להדליק לפחות כמה שיכול?
תשובה: בליל שלישי אם יש לו רק ב' נרות, לדעת המשנ"ב (ס' תרע"א ס"ק ה'), מדליק רק נר אחד, ולדעת ה"אבי עזרי" (הל' חנוכה, ומובא ב"שונה הלכות" שם), מדליק ב' נרות משום שכל נר מראה על ריבוי הנס.
אולם אם בליל רביעי יש לו רק ב' נרות או כגון בליל חמישי יש לו רק ג' נרות וכד', לכו"ע מדליק רק נר אחד משום דיש כלל מעלין בקודש ולא מורידין, וא"א להדליק היום בהידור של מספר הנרות פחות ממה שהדליק אתמול (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
"בל תוסיף" בנר חנוכה
שאלה: הנרות במנורה כבים לאחר שעתיים ואין אפשרות לשים יותר שמן, האם אפשר למלא שמן פעם שניה ולהדליק שוב לשם מצוה?
תשובה: אפשר לעשות כן, כמבואר בראשונים דמותר לקיים מצוה כמה פעמים, כגון לקחת לולב ב' פעמים, ואין בו משום "בל תוסיף", ואין זה כמו לקחת ב' לולבים (הגר"ח קניבסקי שליט"א, ו"חוט שני" חנוכה עמ' ש"ג).
לקח מנורה בהשאלה ונגנבה
שאלה: ראובן שאל מנורה מחברו והדליק בה בחוץ ונגנבה, האם חייב לשלם עליה או לא?
יסוד השאלה, מכיון שהמשאיל יודע שלקחה לצורך הדלקת נרות חנוכה, וגם יודע ששואל זה מדליק בחוץ, שמא זה כאילו נתן לו רשות להשאירה בחוץ, ולא חייב לשמור עליה.
תשובה: הרשות ניתנה להשתמש בה לצורך חנוכה, אבל עדיין אין שום ראיה לענין שמירה, אדרבה, יכול להדליקה בחוץ ולעמוד לידה או להעמיד עליה שומר, ולכן מצד סברה זו עדיין צריך לשלם עליה (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
אולם יש לדון ולפטור מצד אחר, דהסמ"ע (חו"מ ס' ע"ב ס"ק כ"א) מביא את דברי הר"ן בתשובה שכתב ששואל ספר פטור מאונסין, ומפרש הש"ך (ס"ק כ"ט) טעמו שאין כל הנאה של השואל משום דמשאיל, מי מצוה קעביד ונהנה מפרוטה דרב יוסף, והוסיף שלפי רבה שיש פרוטה דרבי יוסף, גם שואל ס"ת חייב באונסין, בקצה"ח כתב עוד טעם שמצוות לאו ליהנות נתנו, ואין כל הנאה של השואל, ועי' ב"מחנה אפרים" (הל' שאלה ס' ג') שחולק וכן ב"נתיבות המשפט) (שם ס"ק י"ז), וא"כ יש עכ"פ כאן ספק ממון לקולא ופטור (וע"ע "טבעת החושן" הל' שאלה, פרק ט' סעיף כ').
שכח לברך לפני ההלל
אם שכח לברך לפני ההלל, יש לכתחילה לחזור ולברך ולהתחיל עוד פעם את ההלל ("אשי ישראל" בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א), אם אמר את כל ההלל בלי ברכה לפניה ולאחריה, כבר יצא ידי הלל ואינו חוזר ("מאמר מרדכי" ס' תפ"ח ב'), אם נזכר בסוף ההלל שלא בירך לפני ההלל, אעפ"כ יכול לברך את הברכה של סוף ההלל ("ביאור הלכה" ס' נ"ג ב' ד"ה אמר).
עלייה לתורה באמצע הלל
היה עומד באמצע קריאת הלל וקראוהו לעלות לתורה, מותר לעלות אפילו בימים שגומרים את ההלל (משנ"ב ס' תכ"ב ס"ק כ"א, וס' ס"ו ס"ק כ"ו). אבל לא יאמר עם הבעל קורא, אלא יטה אזניו וישמע ממנו (שם), ואם הגבאי שכח את שמו ב"מי שבירך" מותר לענותו מפני הכבוד (שם).
קלטות של הספדים
אסור לשמוע הקלטות של הספדים בחנוכה, כיון שאסור לשמוע דברים רעים ("שבט הקהתי" בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
ערב שבת חנוכה
בערב שבת חנוכה יתפלל מנחה תחילה ואח"כ ידליק נרות (משנ"ב ס' תרע"ב ס"ק ב'), ולא יבטל בשביל זה תפילה בציבור, ולכן אם אין לו מנין לפני ההדלקה ידליק קודם ואח"כ יתפלל בציבור (הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א).
שכח "רצה", "יעלה ויבא", "על הנסים" בברכת המזון
שכח "רצה" בברכת המזון בשבת בשתי סעודות ראשונות, ונזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית, צריך לחזור לתחילת ברכת המזון "שו"ע ס' קפ"ח ו').
שכח "יעלה ויבא" בראש חודש, ונזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית אינו חוזר, כיון שאין חיוב לאכול פת (שם ס"ז).
שכח "על הנסים" בברכת המזון וגמר ברכה ב' אינו חוזר ומברך.
שכח "רצה" בשבת חנוכה והתחיל ברכה רביעית, חוזר על ברכת המזון ואומר עוד פעם "על הנסים" וכנ"ל ("חיי אדם" כלל קנ"ד ל"ט, שעה"צ שם ס"ק כ"א, ודלא כמג"א שם ס"ק י"ג, שסבר שאינו חוזר לומר "על הנסים" כיון שאין חובה להזכירו).
ההדלקה במוצ"ש
יש נוהגים להדליק הנרות חנוכה לפני ההבדלה (שו"ע, רמ"א, גר"א, אליהו רבה) ויש נוהגים להדליק נרות חנוכה לאחר ההבדלה (ט"ז, מהר"ל מפראג, ב"ח), ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד (ע' משנ"ב ס"ק ג'). ומובא בשם מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, רבה של ירושלים עיה"ק, שהיו מכינים לו נרות מחוץ לביתו, ומיד כשהגיע פגש בנר חנוכה תחילה, ואין מעבירין על המצוות. ומובא בשם מרן החזו"א זצ"ל שהיה מבדיל על הכוס ואח"כ הדליק נר חנוכה (וכ"כ בקובץ "דרכי יוסף צבי").
קטן שהגדיל במוצש"ק חנוכה
שאלה: קטן שהגדיל במוצש"ק חנוכה, ואם יבדיל קודם או ידליק נר חנוכה?
יסוד השאלה הוא כיון שבשבת היה עדיין קטן, א"כ הבדלה של מוצש"ק יתכן שהוא רק מדין חיוב של חינוך, ונר חנוכה הוא חייב עכשיו מדין גדול, האם בגלל זה להדליק קודם נר חנוכה.
תשובה: נוהגים להבדיל קודם גם באופן זה (הגר"ח קניבסקי שליט"א, וע"ע ספר "בר אלמוגים" להגר"א גניחובסקי זצ"ל עמ' שמ"ו).
אמירת הלל לאחר קבלת שבת
אם שכח לומר הלל בערב שבת חנוכה, וכבר קיבל עליו שבת, אף אם כבר התפלל מעריב מבעוד יום, מותר לומר הלל, כיון שגם שבת היא חנוכה, אין זה תרתי דסתרי, אבל אם ערב שבת הוא "זאת חנוכה", וכבר קיבל עליו שבת לא יאמר הלל (שו"ת "התעוררות תשובה" ח"ב ס' ע').
מנחה קצרה בחנוכה
לכתחילה יש ליזהר מלהתפלל מנחה קצרה בלי חזרת הש"ץ בימי חנוכה, מכיוון שמבואר בתוספות (שבת כ"ד ד"ה מהו) דאומרים על הנסים בתפילה שהיא בציבור דיש בזה פרסומי ניסא (ספר "מועדים וזמנים" ח"ח ס' צ"ד בשם הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל).
ולכן בישיבת ליקווד בארצות הברית, אף שכל השנה מתפללים מנחה קצרה בימי חול, ביום ראשון ויום אחרון של חנוכה, וכן בר"ח טבת אם לא חל בערב שבת מתפללים עם חזרת הש"ץ!!
(מים חיים)