"כי אני ה' רופאיך" (ט"ו, כ"ו)
חולה המבקש לאחרים "תלמדו לזכותי", האם זה ממעט ללומדים מזכותם?
"הלימוד אינו ממעט מזכות הלומדים. ויועיל לחולה רק מה שמוסיף בלימודו בגלל ומחמת רפואתו, בין בכמות בין באיכות, תוספת זו יכולה להועיל".
בהזדמנות אמר רבינו: "הרפואה היא משום שחברו הוא גורם ללימודו. (ומה שמובא בספר 'רוח חיים' ריש אבות את המעשה עם הט"ז שבזכות שיעורו התרפא החולה אע"פ שהחולה לא גרם לאמירת השיעור, שם אפשר לבאר שהכוונה שהתפילה תועיל בזכות התורה)".
אברך חולה וחמותו מעוניינת לארגן קבוצת אברכים שייסעו מבני ברק לכותל המערבי ויאמרו שם את כל ספר תהילים. האם אפשר לומר לה שעדיף שאותם אברכים ילמדו ארבע שעות ברציפות ואח"כ יאמרו כמה פרקי תהילים לרפואתו, וזה יותר טוב – א. כי נחסוך את ביטול התורה של הנסיעה; ב. כי באמירת כל ספר תהילים קשה להתפלל בכוונה; ג. כי תפילתם תהיה אחר לימוד כמה שעות ברציפות?
"לימוד עדיף".
ארבע שעות אלו היו לומדים בלאו הכי, רק המיוחד כאן היא הרציפות, האם גם בכהאי גוונא הרציפות הזו קודמת לנסיעה לכותל?
"גם הרציפות סגי לזה".
מעוניינים להתחזק לרפואה שלמה, מה יעשו לגברים או לנשים?
"גברים שילמדו דבר חדש וזה חיזוק בתורה, וכגון קדשים, זרעים טהרות. נשים שיתפללו מעריב. ב'משנה ברורה' כתב בסימן ק"ו סק"ד, שהן פטורות וה'חזון איש' סבר שרק בעת הצורך יש להקל".
לכמה זמן לקבל על עצמם?
"הגברים כמה שרוצים, הנשים שיקבלו עליהן מעריב תמיד".
רפואת התורה ורפואת הצדיקים
הגמרא בעירובין (נד.) הולכת ומונה "החש בראשו יעסוק בתורה שנאמר וכו', חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר וכו', חש במעיו יעסוק בתורה שנאמר וכו', חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרו מרפא". מדוע אם כן אמרו בתחילה ראשו, גרונו ומעיו? ואפשר לבאר על פי מה שרבינו נוהג לומר, כי לכל איבר יעסוק בתורה בעניין השייך לו, כגון ראשו יעסוק בהלכות תפילין, איבריו הפנימיים יעסוק בהלכות טרפות וכו'. הסכים רבינו לביאור הנ"ל. ואמר עוד:
"כי כיוון שיש פסוק מיוחד לחש בראשו, תועיל התורה לכאב ראש עוד יותר מאשר לכל גופו, וכן לשאר דברים שהוזכרו במפורש שם בגמרא".
רופא ירא שמים נכנס לרבינו והזכיר את דברי הגמרא בעירובין (נד.) "החש בראשו יעסוק בתורה וכו'", ואמר: "לפי זה, אני יכול לסגור את המרפאה, די אם אתלה בפתח המרפאה את לשון הגמרא". השיב לו רבינו: "הרי לא שומעים לעצה זו, וזה הדבר הקשה ביותר למתרפאים, להתנהג כך".
והוסיף עוד לאמור: "כי דברי הגמרא הם לא רק כאשר כואב וכרפואה, אלא גם כמניעה לכאב, ולמחלה שלא תבוא".
אח"כ שאל הרופא את רבינו: הנה יש מיחוש ויש חולי ובגמרא אמרו "חש", אולי כוונתם רק לגבי החש בראשו ולא מחלה, כי הנה ראינו הרבה ת"ח שעוסקים בתרוה ויש להם חולי.
אמר לו רבינו: "אין זה נכון, ולא רק למיחוש אלא מועיל גם למחלה, ואין אנו יודעים חשבונות שמים. יש חשבונות ויש עניין של גלגול קודם".
אמרתי קמיה רבינו: הנה אנו שומעים כאן תמיד לצרכי רפואה ללמוד את הדבר שכנגדו. לדוגמה, לכאבי רגליים ללמוד הלכות חול המועד, ורבינו מכנה רפואות אלו "רגל ברגל"; לבעיה באיברים הפנימיים – ללמוד הלכות טריפות; כאב שיניים ללמוד הלכות בכורות במס' בכורות. והרי אין מתרפאין בדברי תורה?
"זה לא לרפואה בדברי תורה. זו זכות התורה. א.ה. והרי אמרו בגמרא עירובין (נד) החש בראשו יעסוק בתורה וכו' הרי שמותר, נצרך ומועיל".
כאבי גב
ארבעה בני משפחה אחת יש להם בעיה עם גב, מה יעשו?
"כתוב בשם האר"י על אחד שכאב לו הכתף והגב שם, אמר לו האר"י משום שלא נזהר מלדבר דברי תורה בין מים אחרונים לברכת המזון כי תיכף לנטילת ידיים ברכה – ותכף זה תיבת כתף, תאמר להם שדבר ראשון ייזהרו בנטילת ידיים ושלא דבר בין נטילת ידיים במים אחרונים לברכת המזון".
חולי בעיניים
יש לו חולי בעיניים מה יעשה מידה כנגד מידה לרפואתו, עין בעין?
"אם ת"ח הוא ילמד מס' נגעים שנגעים שייך לעיניים, שהרי אם כהו עיני כהן אינו רואה את הנגע".
כאבים בשן
בחור שואל שיש לו כאבים בשן ולא יודעים מה זה, הרי כתיב שן בשן מה חטא בשן שיעשה נגד זה לרפואתו?
"העניין אצלו שייך למאכלות אסורות".
שאלה: הרי מדובר בבחור יר"ש?
"אז תשאל אותו אם מקפיד על מים אחרונים ששייך לאכילה".
שוב שאלוהו, ואמר שהוא מדרום אפריקה ורבו שם אכן אמר לו שיכול לנהוג כיש אומרים שבשולחן ערוך שאין כיום חיוב מים אחרונים.
הגיב שוב רבינו: "אם כן, שיקפיד על מים אחרונים".
עצירות
סובל מעצירות מה יעשה?
"אחד שאלני כי סובל מעצירת מעיים, מה יעשה, אמרתי לו שילמד החובל כי שם (בדף צב.) יש גמ' כי עצר עצר ה' וכו', והוא אמר לי שעשה כן ומיד זה הסתדר. גם הוא – שילמד החובל".
לרכישת דירה
נכנס יהודי ואמר שהוא מחפש לקנות דירה במקום קהילתו בדרום אמריקה, אך אין לו כסף ושאל האם יכול לעשות הגרלה ואולי על ידי כך יוכל לקנות דירה, והרב אמר לו ללמוד 'הבית והעליה' בתלמוד ירושלמי ולמד. האם עתה עליו לעשות משהו נוסף או להמשיך בזה?
"שילמד רמב"ם ושולחן ערוך ונו"כ בזה, ולגבי הגרלה זה בבחינת מניח מעותיו על קרן הצבי".
שידוכים
ג' יוצ"ח מבוגרים ללא שידוכים מה יעשה?
תשובה: "שהאב ילמד כתובות".
(מתוך הספר 'כל משאלותיך')