ובכן הבה ונלמד דיני ההלל, מבואר בגמרא מסכת ערכין (דף י') שיש שמונה עשר ימים בשנה בלבד שבהם אומרים הלל השלם, אבל בחול המועד פסח ובראש חודש לא אומרים הלל השלם, דעת תוס' ממשמעות הגמרא שבראש חודש אין חובה כלל לומר הלל, ומה שנוהגים לאמרו בדילוג אינו חובה אלא מנהג, ובכל זאת סוברים שיש לברך עליו שגם על מנהג ניתן לומר אשר קדשנו במצותיו וציוונו, ומה שמבואר בסוכה שאין מברכים על חביטת הערבה בהושענא רבא כיון שהוא מנהג, יש לחלק שמנהג שהוא טלטול אין עליו ברכה, אבל קריאה של מנהג אפשר לברך עליה כשם שהנשים מברכות על נטילת לולב אף שהם פטורות.
הרמב"ם בסוף הלכות ברכות כתב שאין לברך על מנהג כגון קריאת הלל בראש חודש וחול המועד פסח, הראב"ד שם כתב שעל חוה"מ פסח אמרו שאין לברך אך על של ראש חודש תקנוהו בברכה כדי לפרסמו שהוא ראש חודש, וסיים שנוהגים לברך על כל הלל. עוד כתב הרמב"ם בהלכות חנוכה שמנהג קריאת הלל בראש חודש הוא רק בציבור וקוראים בדילוג בלי לברך שאין ברכה על מנהג, ויחיד לא יקרא בכלל ואם התחיל ימשיך ויקרא בדילוג.
ודעת הרמב"ן הובא בר"ן שבת (דף יא:) שבחול המועד פסח חובה לקרוא בדילוג ומברכים עליו, ואילו בראש חודש בין יחיד בין ציבור לא מברכים, והר"ן מסיק שכל מקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג ונהגו לברך על ההלל.
דעת הרי"ף בשבת שאין לברך על הלל בראש חודש, ורבינו יונה בברכות (דף ז) פי' דעתו שרק יחיד אינו מברך אבל ציבור מברכים.
להלכה:
השו"ע סי' תכ"ב כתב שי"א שציבור מברכים ויחיד לא מברך ודעת הרמב"ם שאף הציבור אינו מברך עליו וכן נוהגים בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה, והרמ"א כתב שי"א שגם יחיד מברך וכן נוהגים במדינות אלו, אך יש להיזהר לאמרו בציבור כדי לצאת דעת הסוברים שביחיד אין מברך עליו.
יש לדון עם מי שנוהג כהמחבר נעשה חזן בבית כנסת שנוהגים לברך על הלל אם חייב לברך או שמא אסור לו לברך כי על פי מנהגו זה ברכה לבטלה, החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' צ"ט) מביא מעשה בשליח מירושלים שמנהגם היה לא לברך והגיע לקהילה שנוהגים לברך והיה שליח ציבור וברך על ההלל, וגער בו חכם אחד שיש לו לחוש לברכה לבטלה, אך מרן החיד"א האריך לבאר שכאשר הוא במקום שנהגו לברך יש לו לברך לציבור כיון שמנהגם שחייבים לברך אין בזה ברכה לבטלה, ויש מהאחרונים שפקפקו בזה, לכן ראוי להימנע מלהיות חזן או עכ"פ כשמגיע להלל יתן לאחד מבני הקהילה שיאמרו את ההלל.
אמירת הלל שתי פעמים
עתה נביא לדברי הגר"י זילברשטיין שליט"א שדן כיצד יתכן שאדם יצטרך לומר הלל שתי פעמים, ובכן ראש חודש טבת החל בחנוכה ויש בו חיוב לומר הלל השלם מצד חנוכה, אך אדם שאין לו סידור ואינו זוכר את פרק "לא לנו" ו"אהבתי" בעל פה, הרי צריך לומר הלל בברכה מצד ראש חודש [לנוהגים לברך בר"ח], ואם אח"כ נזדמן לו סידור חייב לקרוא הלל פעם נוספת, אך לענין ברכה על הקריאה השנייה הביא שנחלקו פוסקי זמננו שהגר"נ קרליץ שליט"א סובר שיש לברך כיון שבפעם הראשונה לא יצא ידי חובת הלל השלם של חנוכה, לעומת זאת השבט הלוי (ח"ז סי' ס"ב) סובר שכיון שכבר ברך ואמר הלל של תורה אף שלא קיים תקנת חז"ל לגמור את ההלל אין לו לברך פעם נוספת אלא יקרא בלי ברכה.הלל