- בעת אמירת דברי־קדושה: ברכות, קריאת־שמע, תפילה או דברי־תורה, יש לנקוט זהירות מיוחדת ממחשבות שאינן ראויות לאותה שעה, וכל־שכן מחשבות שאינן ראויות כלל.
- מחשבה בדברי־קדושה, כגון בדברי תורה, מותרת אף בשעה שעשויות להתעורר מחשבות שאינן ראויות, למעט בשעה שיוצא ידי חובת ברכה וכדומה, בשמיעה מפי אחר.
- אסור מן התורה לדבֵּר דברי־קדושה: קריאת־שמע, ברכות, ודברי־תורה, בכל לשון שהיא, בשעה שערוות המדבֵּר בלתי־מכוסה, או כאשר יש לנגד עיניו ערווה בלתי־מכוסה.
- לדעת רוב הראשונים - וכן הלכה - הוסיפו חכמים על האיסור הנ"ל ואסרו לדבֵּר דברי־קדושה בשעה שלבו של המדבֵּר 'רואה' ערווה בלתי־מכוסה, בין שלו ובין של זולתו.
- הלבוש בחלוק ללא בגד המכסה את הלב, או הערווה, וללא בגד או חגורה החוצצים ביניהם - עליו להדק את החלוק על הלב, או מתחתיו, ובאופן זה רשאי לדבֵּר דברי־קדושה.
- העומד בתוך מים ואינו לבוש, רשאי לדבֵּר דברי־קדושה, ובתנאי שעיניו מחוץ למים ואינן רואות את ערוותו; ואם לבו בתוך המים - צריך לכסות את לבו, או לחצוץ בינו לבין הערווה.
- אסור לאיש מישראל לשהות בגילוי ראש, וחמור האיסור במיוחד בעת אמירת דברי־קדושה: ברכות, תפילה או דברי־תורה, וכן בעת שהייה בבית־הכנסת.
- בתפילת־העמידה, חובה על המתפלל להיות מכוסה בצורה מכובדת, כיון שהוא כעומד לפני המלך, ואסור להתפלל בלבוש בלתי מלא; ולכתחילה יש להקפיד על כך גם בעת אמירת כל ברכה שהיא.
- שטח של טפח (8-9.6 ס"מ, לשיטות השונות) מגולה במקומות המכוסים שבאשה - אסור לומר כנגדו ברכות, תפילה, או דברי־תורה; ולכתחילה אסור אף בעצימת עינים, ויש מתירים.
חובת האשה בלבוש וכיסוי הראש
- חובה מן התורה לאשה נשואה לכסות את שערות ראשה, ואסור לה לגלותן אפילו בחדרהּ שבביתה, ובזוהר הקדוש נאמרו דברים חריפים על כך.
- לדעת הרמ"א ופוסקים רבים נוספים - 'פאה נכרית', המיוצרת משיער של אשה אחרת, נחשבת ככיסוי ראש; ולדעת פוסקים אחרים אין הפאה נחשבת ככיסוי.
- חובה על האשה לכסות תמיד את כל גופה, פרט לפניה ולידיה - עד המרפק, ונכון לכסות גם מעט מתחת המרפק.
- אסור להסתכל על אשה כדי להנות, כיון שהדבר מביא לידי מחשבות פסולות; ואת המקומות המכוסים אסור לראות אף לפי תומו, דהיינו אף כשאין כוונתו להסתכל.
- מותר לאב מותר לישון אף עם בתו, וכן לאֵם עם בנהּ, עד זמן מסוים המשתנֶה מילד לילד - ראה שולחן ערוך אבן־העזר סימן כא סעיף ז.
- הנוגע בידו במקומות המכוסים שבגופו, כאשר הם נקיים, או כאשר הם נמצאים בתוך מים - נחלקו הפוסקים אם צריך ליטול את ידיו.