בעל ה'לשם' זצ"ל, קיבל מבן דודו, שהיה רב בלונדון, מכתב שבו כתב לו כי הגיע משולח מארץ ישראל על מנת לקבל תרומות לישיבתו, והלה סיפר, כי בראש חודש אלול חלמו כמה וכמה מקובלים שבשנה זו יבוא המשיח.
בעל ה'לשם' החזיר לו תשובה באמצעות גלויה. בדרך כלל היה נוהג לכתוב מכתבים – מכתביו היו מכילים לא פחות מארבעה עמודים צפופים בכתב יד קטן, אך במקרה הזה הסתפק בגלויה שבה כתב באותיות גדולות: "קבלתי את מכתבך… ועל דבר השמועות של חולמי החלומות הללו, איני מתייחס לדברים כאלו, משום שיש לי מסורת איך תיראה ביאת משיח צדקנו. באופן פתאומי יתגלה, והגילוי יאיר כמו ברק שאין דומה לו, והאור הזה יתפשט בן רגע לכל העולם כלו – וכולם ידעו שהוא בא. גילוי המשיח אינו 'רשות היחיד' שמתגלה רק ליחידים שחלמו חלומות".
את הגלויה מסיים ה'לשם' במלים: "לשנה טובה תכתב ותחתם". ואני מניח שאילו היתה לו עוד שורה הוא היה מוסיף בקשה שלא להטרידו בהבלים כאלו…
"מדי פעם יוצאות שמועות שה'חפץ חיים' התגלה לצדיק פלוני, או שהרב שך הגיע ובישר על ביאת המשיח. אין הדבר אומר שהחלומות אינם אמתיים, יכול להיות שאכן המשיח הגיע, אלא שהוא עדיין לא התגלה. ואם לא התגלה נחשב הדבר כאילו לא בא.
עלינו לדעת, כי ביטול תורה מעכב את הגאולה! אם יקדים המשיח לבוא ביום אחד, דעו לכם, כי רק לומדי התורה הביאו אותו, ולא שאר הבטלנים המסתובבים בחוצות במשך כל היום. אנחנו חיים בדור שבו הבלבול שולט בכל, ואנשים מחשיבים דברים שאין צורך להחשיב אותם, ואינם מחשיבים את הדברים החשובים באמת. ישנן מצוות רבות שתופסות להן מקום ראשון במעלה, כמו 'ברכת החמה', אך יש לדעת כי ברכת התורה ותלמוד תורה חשובים יותר מכל דבר אחר! רק הם יביאו את גאולתנו השלמה!
(הגדה של פסח – דורש טוב)