נהגו ישראל לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, וטעמים רבים ניתנו לדבר. ומותר לאכול בסעודה אחת מאכלי חלב ולאחריהם מאכלי בשר, אך יש לקנח את הפה ולשוטפו במים לפני אכילת הבשר, וכן יש לוודא כי הידים נקיות משאריות מאכלי החלב.
אולם, האוכל 'גבינה קשה', צריך לברך ברכת המזון ולהמתין שש שעות לפני אכילת הבשר. וישנן דעות שונות בפוסקים בקשר לגבינה הצהובה שבזמננו, אם דינה כגבינה קשה.
ויש שהורה כי לאחר אכילת מאכל חלבי מכל סוג שהוא יש להמתין מחצית השעה לפני אכילת בשר, והביא לכך סמך מהזוהר. ובכל מקרה, אסור להשתמש באותה הפת בעת אכילת החלב והבשר.
[משנ"ב תצד, ג, משנ"ב טז, ושעה"צ טו; ביאורים ומוספים דרשו, 19-20]