משפחת פריזנד היא משפחה ירושלמית טיפוסית. האבא, הרב ישראל פריזנד, יהודי תלמיד חכם שתורתו אומנותו, והילדים גם הם צועדים בעקבותיו. חלק מבניו של ר' ישראל כבר באו בברית הנישואין, ואחרים עדיין חובשים את ספסלי בית המדרש בישיבות הקדושות.
"חיפשנו משהו שיאחד את כל המשפחה", מספר ר' ישראל, "והחלטנו שלימוד משותף של 'הדף היומי בהלכה', יכול למלא תפקיד חשוב מאוד במילוי המשימה הזאת. מדי שבוע, בערבו של יום שלישי בשבוע, כל המשפחה מתכנסת אצלנו ההורים, כולל הילדים הנשואים שלא מחמיצים כמעט אף מפגש כזה.
"אבל הפגישה של יום שלישי היא רק חלק מהסיפור", הוא ממשיך, "סיכמנו בינינו, שכל שיחת טלפון שאנחנו מנהלים זה עם זה, נפתחת ב'דרשו'. אנחנו פותחים את השיחה באיזשהו רעיון, שאלה או אפילו רק חידוד קטן בנושא הנלמד באותה עת ב'דף היומי בהלכה'.
"כבר קרה לנו לא פעם שפשוט שקענו בשיחה על המשנה ברורה והמסתעף מהנושא הנלמד, עד שבסופו של דבר שכחנו בכלל למה התקשרנו מלכתחילה זה לזה. הלימוד המשותף הזה הוא פשוט גורם מאחד, דבק חזק ואיתן שמחזיק אותנו יחד, גם אחרי שהילדים כבר התחילו להתחתן, ועברו להתגורר בבתים משלהם.
רעיון הלימוד המשותף צבר תאוצה, וקיבל רצינות והתמדה "בעיקר בגלל נושא הלימוד המשותף שהוא – 'דף היומי בהלכה', אותו אני רואה אולי קצת לוקה בחסר, יש היום כל כך הרבה 'כוללים' וכולם לומדים גמרא בעיון, וגומרים מסכתות, אך שרוצים ללכת לשאול שאלה פשוטה במשנה ברורה, הדבר נהיה קשה להשגה"
"אני למדתי באחת הישיבות הגדולות, ישיבה ענקית שלמדו בה מאות בחורים וכשהייתה שאלה בהלכה כולם היו יודעים על יהודי אחד שאליו היו הולכים בכדי לשאול שאלות בהלכה.. והרי זאת בסיס החיים שלנו, 'כי הם חיינו ואורך ימינו'."
בכדי לעורר ענין וחשק בחבורת הלימוד המיוחדת הזאת, העלה אחד מבני המשפחה רעיון לחיזוק, תמריץ קטן שיעודד להשקיע ולהתמיד יותר בלימוד. בכל חודש לפני המבחן של 'דרשו' , מכריזים על 'פרס' כלשהו אותו יגרילו בין המצליחים בבחינה. לאחר קבלת הציונים ממערכת דרשו, ביום הלימוד המשותף שלהם, עושים טקס הגרלה קטן בו זוכה אחד מבני החבורה בפרס משפחתי, תוך שירה ודיבוק חברים אמיתי. ניתן ממש להרגיש את עוצמת חווית הלימוד המשותפת שגורמת לחיבור אמיתי ומהותי בין בני המשפחה.
בעודי עומד משתאה ומתפעל מבני המשפחה המופלאה הזאת, צד את עיני שלט על אחד מקירות הסלון ובו רשום "בית הוראה ברשות אבינו מורנו שליט"א". ואז מסביר לי אחד הבנים, "השאיפה של כל אחד מהיושבים פה הוא להיות מורה הוראה בישראל, אך הבסיס להגיע להיות מורה הוראה בישראל, זה לדעת משנה ברורה על בוריה, לדעת את בסיס הדברים וטעמם, לכן עשינו זאת שתמיד יהיה לנגד עינינו השאיפות לאן אנחנו רוצים להגיע.."
הנער הצעיר שבחבורה מציג בפנינו את 'אוסף' דרשו שלו, כל המבחנים המכתבים והציונים – "זה יהיה 'הקויטלך' שלנו בשמים.."
"אני מאחל לכל אוהבי וחברי כזאת נחת". מסיים אב המשפחה, "לא רק שאני רואה את הילדים בקביעות ונפגש איתם לפחות פעם בשבוע, אני גם רואה אותם מתקדמים, פורחים, צוברים עוד ועוד שעות לימוד של הלכה וש"ס. אני מתמלא נחת בכל פעם מחדש, ואי אפשר לוותר על הנחת הזאת בעד כל הון שבעולם".
"לדעתי הדרך הזו של קירוב הלבבות ולימוד משותף של המשנה ברורה, יכולה להתאים לכל משפחה, והיא מומלצת מאוד לכל משפחה ומשפחה. כי אין דבר יותר מאחד ומלכד מלימוד משותף. כל אחד יודע שכשיש לו איזה חידוש, האחים שלו ואבא שלו ישמחו יחד אתו, זה נותן גישמאק וחשק ללימוד, וזה גם גורם מחייב שלא מאפשר לך לוותר לעצמך ולעצור את לימוד המשנה ברורה לכמה ימים. אתה חייב לעמוד בקצב כדי שכשכולם ייפגשו וידברו על המשנה ברורה שנלמד בשבוע האחרון, גם אתה תוכל לקחת חלק בשיחה".