השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כרית שיצא ממנה המילוי שבתוכה האם מותר להחזירו לתוכה בשבת? • מהו שיעור החיוב במלאכת מעמר? • האם יש איסור בשבת לאסוף עצים המפוזרים בשדה? • ומהו היסוד של מלאכת 'לש'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"מ סעיף ח' – י"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר להחזיר את המילוי של הכסת, אבל אסור למלאות את הכסת בכל מיני דברים ריקים שרגילים למלאות את הכסת בהם, כיוון שיש בזה איסור דאורייתא של תיקון מנא, ומבאר המ"ב, שמותר להחזיר אותם לאותה הכסת כיוון שכבר היו שם, אבל לא להניח אותם בתחילה בכסת כיוון שעושה אותה כלי.
מלאכת 'מעמר' פירושו, כל גידולי קרקע אסור לאסוף אותם במקום גידולם, והאוסף אותם במקום גידולם, חייב משום מעמר, אבל מותר לאסוף אותם במקום שהם לא גדלים בו, כגון פירות שנתפזרו בבית, ואסור לאסוף מלח במשרפות המלח, דהיינו, שדות שהים היה נכנס בתוכם, והשמש הייתה מאדה את המים, ומהמים היה נעשה מלח, והמקבץ אותו דומה למעמר, אבל זה לא מעמר ממש, משום שזה לא גידולי קרקע, והמ"ב אומר, ששומרי גינות ופרדסים שיש שם פירות, אסור לאסוף אותם, והחיוב של מעמר הוא אפילו בגרוגרת, ואפילו בפחות מכך במקרים מסוימים, ולכן צריך להיזהר שלא לאסוף פירות בשבת מהשדה, וכן שלא לאסוף עצים או שאר דברים הגדלים בשדות.
אדם שעושה דבלה מתאנים, או שעושה מהם מחרוזת, חייב משום תולדה של מעמר, כיוון שאוסף אותם שיהיו גוף אחד, ומוסיף המ"ב, שאפילו בבית הדבר אסור, כיוון שהדרך היא לעשות את זה בבית, ואם עושה את זה בבית, יש בזה איסור דאורייתא משום מעמר.
אע"פ שנותנים שומשמים ואגוזים לדבש, לא יחבצם בידו, כיוון שיש בזה בעיה של בורר בזה שמפריד את הדבש.
יסוד מלאכת 'לש' היא, לקחת גרגרי קמח ולערב אותם במים שיהיו עיסה אחת, ולכן, הנותן זרע פשתן ושומשומים לתוך המים, ובשרייה בלבד הם מתחברים ונעשים גוש אחד, חייב משום לש.