נעסוק בנושא: אשה וקטן בקריאת שמע ובתפילה
יום ראשון טו טבת תשעו
אילו חלקים מהתפילה אשה חייבת לומר?
אשה חייבת באמירת ברכות־התורה, ברכות־השחר, קרבנות ופסוקי־דזמרה, ויש שסובר שפטורה מפסוקי־דזמרה. וחייבת בתפילות־העמידה של שחרית ומנחה, אולם היא פטורה מקריאת־שמע; וראוי שתקרא במשך היום את הפסוק 'שמע ישראל', ויש אומרים שתקרא את כל הפרשה הראשונה של קריאת־שמע, ויש אומרים שתקרא את כל הפרשיות. כמו כן, אשה פטורה מברכות קריאת־שמע שלפניה, אולם מצות זכירת יציאת מצרים וברכות קריאת־שמע שלאחריה - דעת פוסקים רבים שאשה חייבת בהן הן ביום והן בלילה; ויש שמצדד שפטורה אף מהן. ובכל מקרה, הרשות בידה לברך את כל ברכות קריאת־שמע, ובלבד שתעשה כן בתוך 'זמן תפילה'. [סעיף א, ס"ק ב, ד ו־ה, ושעה"צ ס"ק ג ו־ד; ביאורים ומוספים דרשו, 3, 8, 13, 15, 17 ו־18; וראה שם, 6, 7, 11 ו־12]
האם חובה לחנך את הקטן בקריאת שמע?
קטן פטור מקריאת־שמע וברכותיה, ונחלקו הראשונים אם חובת האב לחנכו בהן, וראוי לנהוג כדעת המחמירים, ולחנכו מגיל 'חינוך' (- המשתנֶה מילד לילד על־פי יכולותיו) לקוראהּ בזמנהּ עם ברכותיה; ומגיל שתים־עשרה חובה לחנכו לכל הדעות. ותיקנו חכמים שאף קודם שהגיע לגיל 'חינוך', משעה שיודע לדבר - חובה על אביו ללמדו את הפסוק 'שמע ישראל', כדי לחנכו במצות תלמוד־תורה, ובחרו בפסוק זה משום שיש בו קבלת עול מלכות שמים, וכדי להשריש בלב הילד את האמונה בה' אחד; ויש שכתבו כי בכך מתקיימת המצוה דאורייתא של "ולִמדתם אותם את בניכם". ויש שכתב כי הגם שלימוד הפסוק נועד לחנכו לתלמוד־תורה, אין צורך לחנכו לברך ברכות־התורה טרם אמירתו. [סעיף ב, ס"ק ו-ט, וביה"ל ד"ה קטנים; ביאורים ומוספים דרשו, 19 ו־22]
מהו גיל 'חינוך' לתפילה?
קטן בגיל 'חינוך' (ראה לעיל) - אביו חייב לחנכו להתפלל את תפילות־העמידה של שחרית, מנחה וערבית, בזמנן. ויש שכתב שגיל החינוך לתפילה מאוחר יחסית למצוות אחרות, מפני שהקטן אינו נחשב בר חינוך לתפילה כל עוד שאינו מבטא את כל המילות בשלימותן, ללא דילוג או הוספה, ומשום כך אין נוהגים כיום לחנך את הקטנים להתפלל את שלוש התפילות מגיל חינוך הרָגיל, אלא מגיל מאוחר יותר; אולם, גם בטרם הגיע הקטן לגיל חינוך לתפילה, חובת האב להרגילו במידת מה בתפילה החל מגיל חינוך הרָגיל. ובנוסף, אף קודם שהגיע לגיל חינוך כלל, יש ללמדו לענות אמן, משום שהקטן זוכה לעולם הבא (לפי אחת הדעות בגמרא) רק מעת שענה 'אמן' על איזו ברכה. [ס"ק ט; ביאורים ומוספים דרשו, 26-27]