יום שלישי ה' באב תשע"ט
אילו איסורים נדחים מפני כבוד הבריות?
אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה". ופירשו רבותינו, שהכוונה לאיסורים דרבנן, ולא לאיסורים דאורייתא.
ואחת הדוגמאות להלכה זו היא, שהיוצא בשבת אל מחוץ ל'תחום', אשר אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו – אם נזקק לעשיית צרכיו, ומקומו אינו מתאים לכך, איסור תחומין דרבנן נדחה מפני כבוד הבריות, והוא רשאי לצאת אל מחוץ לאותן ארבע אמות, וללכת עד המקום המתאים הקרוב ביותר, דהיינו, מאחורי גדר אבנים, וכיוצא בזה, או במקום פתוח באופן שאיש לא יראהו.
ולא זו בלבד, אלא שלאחר מכן הוא רשאי להתרחק משם עד למקום שבו לא יחוש בריח רע, כי אין זה מכבוד הבריות לשהות במקום שריחו רע. והוא הדין שרשאי לצאת ממקומו כדי למצוא מחסה מהשמש או מגשם, מפני כבוד הבריות.
[שו"ע תו, א, משנ"ב ב, ו; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־4]
מי שיצא אל מחוץ ל'תחום' וחזר לתוכו מחמת כבוד הבריות – האם דינו כמי שחזר באונס?
בהמשך לאמוּר: אם המקום המתאים הקרוב ביותר נמצא בסמוך ל'תחומו', במידה כזו שכאשר התרחק עד שלא חש בריח רע נכנס לתוך ארבע אמות הסמוכות לתחומו, או אף לתוך עירו – דינו כמי שחזר לתחומו ולעירו באונס או בשגגה, (ראה שו"ע תה, ה ו־ח).
ונחלקו הפוסקים אם היתר זה הוא אף לצורך 'קטנים', שהעדר כבוד הבריות מחמתם אינו גדול כל כך, ועוד, שהם נבלעים באדמה; ויש להחמיר.
וכמו כן, מי שיצא מחוץ לתחום שנים עשר מיל – לדעת הסוברים שאיסורו מדאורייתא, אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו, כיון שכבוד הבריות אינו מתיר איסור דאורייתא; ויש אומרים שאף לדעה זו, האיסור לחזור לתוך התחום הוא מדרבנן, ואם כן הליכה לכיוון התחום מותרת מפני כבוד הבריות.
[שו"ע תו, א, משנ"ב ד, ה, ח ו־ט, ושעה"צ א; וראה ביה"ל ד"ה שאם; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
היוצא אל מחוץ ל'תחום' לפעולה של פיקוח נפש – האם רשאי לצאת מארבע אמותיו לאחר סיום הפעולה?
היוצא בשבת אל מחוץ ל'תחום' מרצונו ומדעתו, אך בהיתר, וכגון שיצא לצורך פיקוח נפש – לאחר שהגיע ליעדו, או שנודע לו שכבר אין צורך בפעולתו – ארבע האמות שבהן הוא נמצא נחשבות כמקום שביתתו, ויש לו תחום של אלפיים אמה לכל סביבותיהן; ואם הוא נמצא בעיר – נחשבת כל העיר כמקום שביתתו, אף אם אינה מוקפת בחומה או ב'עירוב', ויש לו תחום של אלפיים אמה לכל סביבות העיר. ותיקנו זאת חכמינו ז"ל, כדי שאנשים לא יימנעו מלצאת מתחומם לצורך פיקוח נפש.
ואם מידת אלפיים אמה של התחום החדש נכנסת לגבול התחום הקודם – אינו מחויב לחזור לתחום הקודם, אך אם אכן נכנס לתוכו, דינו כאילו לא יצא ממנו כלל; ומאידך, התחום החדש מתבטל, ואינו רשאי לצאת מהתחום הקודם אף לתוך התחום החדש.
[שו"ע תז, א ו־ג, משנ"ב א, ב, ג, ד ו ו־ז, ושעה"צ ג-ד]