איך נכון לגלול את ספר התורה

איך נכון לגלול את ספר התורה?
כנגד מי אומר להיות הכתב של הספר תורה בזמן ההגבהה?
האם יש זכות נפרדת בבהגשת המטפחת והמעיל לגולל?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סימן קמ"ז סעיף ב'

– דיני גלילת ס"ת –

שכר מצות הגבהת הס"ת | האם המגביה קנה גם את הושטת המעיל והמטפחת? | איזה חלק יש לש"ץ בשעת הוצאת והכנסת ס"ת? | מה הענין להקפיד שהתפר יהיה באמצע? | לאיזה כיוון יהיו האותיות בשעת ההגבהה? | צורת קשירת המטפחת באופן שלא יפול הספר | זמן תחילת ההפטרה | האם צריך להמתין לגולל עם היה"ר של ב' וה' ? | על מה נאמר שאין עושין מצוות חבילות חבילות?

המגביה ס"ת נוטל שכר כנגד כולם, וראוי לכבד את האדם החשוב שבבהכנ"ס שהוא יגביה את הס"ת, וכהיום נוהגים למכור את הגבהת ס"ת למי שמרבה בדמים משום חיבוב מצוה.

מי שקנה את הגבהת הס"ת, לא קנה את הושטת המעיל והמטפחת, כלומר, מגביהים את הס"ת, גוללים, ואז קושרים אותו במטפחת, ואח"כ עוטפים אותו במעיל, והושטת המעיל והמטפחת אל הגולל, נחשבת גם היא למצוה, והמגביה לא קנה מצוה זו.
הכנסת ס"ת אל ההיכל והוצאת ס"ת מההיכל, הם מצוות שלא שייכים לש"ץ, אלא זה מצוות בפני עצמן, אלא שאחרי שהמוציא הוציא את הס"ת מההיכל, הוא נותן אותו לש"ץ להוליך אותו אל הבימה, ואחרי שגמרו לקרוא בס"ת, נותנים אותו לש"ץ להוליך אותו אל ההיכל, אבל ההכנסה להיכל וההוצאה מההיכל, הם מצוות נפרדות שמוכרים אותם בפני עצמם, ולא שייכות לחזנים.

סעיף ג'
מי שגולל את הס"ת, יגלול אותו באופן שתפר יהיה באמצע, כדי שאם חלילה הס"ת יקרע, אז לא היריעה תיקרע, אלא התפר שבין שני היריעות יקרע, ואז יותר קל לתפור.

סעיף ד'
בזמנם היה נהוג שהמגביה את הס"ת הוא גם היה גולל, אבל היום מחלקים את זה לשתי מצוות נפרדות לשני אנשים, יש מגביה ויש גולל, ומבואר בשו"ע, שהכתב של הס"ת בשעת ההגבהה, צריך להיות כלפי המגביה ולא כלפי הציבור, שהרי כל הענין של ההגבהה הוא, להראות את הכתב של הס"ת לעם, וא"כ הו"א שצריך להראות את הכתב לעם ולא כנגד המגביה, קמ"ל שלא.
בזמננו יש חגורות עם אבזמים, שבהם קושרים את הס"ת, אבל בזמנם לא היה את זה, אלא היו לוקחים מטפחת ארוכה, והיו מסובבים את אותה מטפחת סביב הס"ת, ובסוף היו קושרים אותו, ומבואר ברמ"א, שצריך להתחיל לגלול את המטפחת מהחלק החיצוני של הס"ת, ולא מהחלק שקרוב אליו, כי אם הוא יניח את המטפחת בחלק שקרוב אליו, ויתחיל לגלול ולהוליך אותו סביב הס"ת, אז הס"ת יכול ליפול לפניו, ולכן עדיף להניח את המטפחת בחלק החיצוני, ואז יסובב את המטפחת כלפי פנים, וממילא החשש שמא הס"ת יפול הוא רחוק יותר, שהרי הוא גולל אותו כלפי פנים, ואחרי שגמר את הגלילה, גולל את המטפחת סביב הס"ת, ואח"כ קושרים אותה, והקשר יהיה כלפי פנים, כדי שבפעם הבאה שיבואו לקרוא בס"ת, אם הקשר יהיה בצד החיצוני, הוא יצטרך להפוך את הס"ת, ולהתיר את הקשר, ולפתוח את החגורה, וזה הכל בזמנם שהמגביה הוא הגולל, אבל בזמננו, הם שני אנשים נפרדים, ואין כ"כ חשש מאיזה כיוון להניח את המטפחת שמא יפול הס"ת, כיון שהוא עומד בצד החיצוני אז הוא ישגיח שלא יפול.

סעיף ה'
מוטב לגלול את המטפחת סביב הס"ת, ולא יגלול את הס"ת בתוך המטפחת כי זה לא כבוד לס"ת.

סעיף ו'
הגולל ס"ת כשהוא בתוך התיק טועה, כי ע"י הס"ת עלול להיקרע.

סעיף ז'
אין המפטיר מתחיל את ברכות ההפטרה אלא עד שיגמרו לגלול את הס"ת, כדי שהגולל יוכל לכוון למה שהמפטיר אומר, המ"ב אומר, שאת היהי רצון שאומרים בב' וה', לא צריך להמתין עד שהגולל יגמור את הגלילה כדי שהוא ישמע את היה"ר, כי זה רק מנהג בעלמא, משא"כ הפטרה שזה יותר חשוב.

סעיף ח'
ביום שיש בו שני ס"ת, לא יפתחו את הס"ת השני ולא יסירו את המפה ממנו, עד שיגללו את הראשון, ובאר המ"ב, כיון שאין עושין מצוות חבילות חבילות, וכן לא מסלקים את הראשונה, עד שכבר הניחו השניה על השולחן, כדי שלא יסיחו דעתם מהמצוות, ומוציאין ב' ספרים כאחד, ואין בזה חשש של חבילות חבילות, אלא אפשר להוציא שני ס"ת בבת אחת, ואת הס"ת השני יתנו למישהו לאחוז ביד עד שיגיע זמנו לקרוא בו.