האם יש עניין לקנות סכינים חדשים לפסח? • האם מותר להגעיל כלים חלביים כדי להשתמש בהם לבשרי? • מה החשש בכלי שיש בו חלודה? • וכיצד מכשירים כלים שיש בהם גומות ומסתתר חמץ ביניהם? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
סכינים שהשתמשו בהם במשך השנה בחמץ, בכדי שיהיה מותר להשתמש בהם בפסח, מספיק להגעיל אותם בכלי ראשון, ולא צריך ללבן אותם באש, והמ"ב מתקשה, הרי סכינים שבלועים משאר איסורים, הדין הוא, שכדי להכשיר אותם, צריך ללבן אותם באש? ומבאר המ"ב, שונה הדבר בחמץ שהוא קל יותר, כיוון שחמץ במשך השנה נחשב כהיתירא בלע, ואיסורים כאלו שמוגדרים כהיתירא בלע, גם אם השתמשו בהם ע"י האור ממש ללא משקה, מספיק להגעיל אותם בכלי ראשון, ובנוסף לכך, סכינים, מכיוון שרוב תשמישם אינו ע"י האש, לכן מהאי טעמא כיוון שחמץ יש צד שזה היתירא בלע, וסכינים רוב תשמישם שלא ע"י האש, לכן מספיק להגעיל אותם בכלי ראשון בלבד, ובכ"ז מסיים המ"ב ואומר, מי שאפשר לו, מצוה מן המובחר שיקנה סכינים חדשים לפסח.
גם לגבי שאר איסורים שלכתחילה צריך ללבן את הסכינים באור כדי שיהיו מותרים, בדיעבד אם הוא הגעיל אותם בכלי ראשון והשתמש בהם, המאכל אינו נאסר.
עוד מביא המ"ב, כלים שהשתמשו בהם לחלב חם, אסור להגעיל אותם כדי להשתמש בהם לבשר, וכלים בשריים שהשתמשו בהם לבשר חם, אסור להגעיל אותם בכדי להשתמש בהם לחלב, אא"כ הוא מגעיל אותם לצורך הכשרה לפסח, שאז אחרי שהוא הגעיל אותם והבליעות נפלטו מהם, הוא יכול עכשיו להשתמש בהם גם לדבר השני, כגון כלים בשריים, או כלים חלביים שהם בלעו מבשר או חלב של חמץ, והוא רוצה להגעיל אותם כדי להשתמש בהם בפסח, אחרי שהוא הגעיל אותם, הוא יכול להשתמש בכלים הבשריים גם לחלב, ובכלים החלביים גם לבשר, אבל לא להגעיל כלים חלביים כדי להשתמש בהם לבשר, או להגעיל כלים בשריים כדי להשתמש בהם לחלב.
סכינים צריך להגעיל בכלי ראשון, וכלי ראשון הוא הכלי שהרתיחו בו מים על האש, אפילו שהוא עכשיו לא על האש, אבל הוא עדיין רותח, ומוסיף המ"ב, שהמים צריכים להעלות רתיחה, אע"פ שהסיר את הקדירה מהאש, וצריך לתחוב את הסכין בתוך המים החמים, ולא יגעיל את הסכין ע"י שיניח אבן מלובנת על הסכין וישפוך עליה מים רותחים.
בשעה שמגעילים את הכלי, הכלי צריך להיות ללא חלודה, ומבאר המ"ב, שאם יש בכלי חלודה, חוששים שתחתיה מסתתר איזה שהוא חמץ, אבל אם יש בכלי רק מראה חלודה, אפשר להגעילו.
כלי שיש בו גומות והוא לא יכול לנקות אותו יפה מהגומות, לא מועיל לו הגעלה, כיוון שחוששים שמא חמץ מסתתר בגומות האלו, וכלים שיש חשש שמא יתקלקלו, לא מועילה להם הגעלה, כיוון שחוששים שמא הוא לא ישהה מספיק את הכלי בתוך המים הרותחים מחשש שיתקלקל הכלי.
גם בכלים שיש בהם גומות ויש חשש שמסתתר בהם חמץ וממילא לא מועילה להם הגעלה, בכ"ז צריך ליבון במקום של הגומות, דהיינו, שיניח גחלים בוערות על המקום ההוא, ולא צריך ליבון חמור עד שניצוצות ניתזים ממנו, אלא מספיק ליבון קל, והגחלים שורפות את החמץ בעין שיש בו.
'נדן' של סכינים, אין לה תקנה בהגעלה, ואסור להניח בה את סכין בפסח, אא"כ פותח את התפירות ומנקר היטב, ואז אפילו הגעלה א"צ, וכן כלי שפיו צר ויש שם חלודה שא"א להסירה, לא מועיל לו הגעלה, וכן כל מקום שצריך הגעלה, לא מועיל לקלף אותו בכלי אומנות, כי הבלוע יוצא מדופן לדופן, וחודרת לתוך עומק דופן הכלי, וכלי אומנות מועיל רק היכן שצריך קליפה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א