השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
לא התפלל מוסף ומנחה ויש באפשרותו להתפלל תפילה אחת, מה יתפלל?
מהו הנוסח שאומרים בביקור חולים בשבת? כיצד נוהגים בשעה שנכנס 'אבל' לבהכנ"ס בליל שבת? ומדוע לאחר את סעודת השבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רפ"ו סעיף ד' – סימן רפ"ח סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כאשר עומדים לפני אדם שתי תפילות בבת אחת דהיינו מוסף ומנחה (שהרי זמן תפילת מוסף הוא עד שבע שעות וזה כנגד הקרבן שקרב עד שבע שעות) דהיינו, אדם שאיחר ולא התפלל מוסף עד שש וחצי שעות מתחילת היום, וממילא לפניו עומדת גם תפילת מנחה, יתפלל קודם מנחה, כיוון שהיא תדירה ותדיר קודם, ואח"כ יתפלל מוסף, ובדיעבד אם עבר והתפלל מוסף קודם, יצא יד"ח, כיוון שכל הדין של תדיר קודם הוא רק עניין של לכתחילה ולא מעכב בדיעבד.
כל מה שמנחה קודמת, זה רק אם צריך להתפלל מנחה, דהיינו, אם רוצה לאכול סעודה והרי אסור לאכול קודם תפילת מנחה, ורוצה להתפלל מנחה ויש לפניו גם מוסף, בזה יקדים את מנחה ואח"כ מוסף, אבל אם לא חייב להתפלל עכשיו תפילת מנחה ויכול להתפלל עוד שלש שעות, יכול להתפלל עכשיו מוסף.
כל הדין שמנחה קודמת למוסף זה רק בתפילת יחיד, ולא בתפילת ציבור, אבל ציבור שלא התפלל מוסף עד שעה שש וחצי מתחילת היום, יתפלל קודם מוסף, כדי שלא יטעו הציבור ויחשבו שמתפללים קודם מנחה ואח"כ מוסף.
אדם שנשאר לו מספר דקות סמוך ללילה ולא התפלל מוסף ומנחה, ההגיון אומר שיתפלל מוסף, כי למנחה יש תשלומים משא"כ למוסף אין תשלומים, אבל המשנה ברורה מביא דעה החולקת וסוברת שיתפלל מנחה ולא מוסף.
מעיקר הדין מותר לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת, הנוסח של ביקור חולים בשבת שונה מהנוסח של ביקור חולים ביום חול, שבשבת אומר לחולה 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא' ואומר לו כך כדי שלא לצער אותו, ולעניין תנחומי אבלים בשבת הנוסח הוא 'שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא', ויש מקילים שבשבת יכול לומר לו, 'המקום ינחמך' וכמו בחול, ומוסיף המשנה ברורה, שכל מה שהתירו ניחום אבלים וביקור חולים בשבת הוא רק בדיעבד, ובקושי התירו דבר זה, ולכתחילה לא ראוי, ולא יפה מה שעושים אלו שביום חול אין להם פנאי לבקר חולים ולנחם אבלים ועושים זאת בשבת.
המשנה ברורה מביא שכאשר 'אבל' נכנס לבהכנ"ס בליל שבת, אם הוא נכנס לפני שהקהל קיבל שבת, הש"ץ דופק ואומר, בואו נצא לקראת האבל, אבל אם קיבלו שבת, אסור להזכיר את המילה 'אבלות' בפרהסיא, ובאופן אישי אדם יכול לנחם את האבל.
אסור להתענות בשבת, ותענית גמורה אסור כלל ואפילו שעה אחת, ואפילו דוחה את סעודתו עד שש שעות, אין הדבר טוב, כי אדם שאוכל אחרי שש שעות זה נקרא 'זורק אבן לחמת', דהיינו שזה כבר לא מועיל לו הרבה, ולכן לא יאחר הסעודה, ויש מקילים אם מתפלל או לומד.