השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כמה אמות מקבל אדם שמניח את עירובו בשדה? • ומה הדין באופן שמניח את עירובו במקום המוקף במחיצות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים ת"ח סעיף א' בדברי הרמ"א בסוף הסעיף – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבואר ברמ"א, שאדם שהניח עירובי תחומין, שמקבל עי"ז אלפיים אמה נוספים, ויש עיר שמובלעת בתוך האלפיים אמה שלו, היא נחשבת כד' אמות בלבד, ולכן, אם עירב לכיוון מזרח, ויש עיר שמובלעת בתוך התחום שלו, האלפיים אמה שהוא קיבל בעקבות העירובי תחומין, מסתיימים בסוף העיר, והוא מקבל את תשלום האלפיים אמה מהעיר והלאה לכיוון מזרח, דהיינו, כיוון שהעיר נחשבת כד' אמות, הוא מקבל עוד 996 אמות, ובאופן כזה שהעיר כד' אמות, יש קולא גדולה, שזה גם לרוחבה של העיר, ולכן יכול ללכת עוד אלפיים גם לכיוון צפון ודרום, והמ"ב מביא, שהאחרונים חולקים על הרמ"א בזה, וסוברים, שאם מקום השביתה שלו גדול יותר ורחב יותר מהעיר, הוא מקבל כפי מידת רוחב תחומו, ואם העיר רחבה יותר מרוחב תחומו, הוא יכול ללכת בכל העיר, אבל לא מחוצה לה, וגם לשיטת הרמ"א, זה הכל לרוח המזרחית, אבל לרוח מערבית, דהיינו, הרוח שהוא לא רצה ללכת בה, גם אם יש שם עיר, הוא לא מקבל את הצדדים של העיר, אלא רק כנגדו.
אדם שמניח את עירובו בשדה, הוא מקבל רק ד' אמות בלבד, וחוצה להם אלפיים אמה לכל רוח, אבל אדם שמניח את עירובו בתוך מקום שמוקף במחיצות, ויש בהם דיורים, הדין הוא, שכל המקום נחשב כד' אמות.