יום חמישי ה כסלו תשעח
האם ניתן לקדש על יין לבן?
נאמר בספר משלי: "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם", ופירושו – אל תתן עיניך ביין שמראיתו אדומה. ולמדו חכמים מכך, שהיין האדום משובח מן הלבן, ולכן מצוה לקדש ולהבדיל על יין אדום. אולם, כשאין יין אדום, או שהלבן משובח יותר – ניתן לכתחילה לקדש על יין לבן. ויש מהראשונים שסוברים שיין לבן פסול אף בדיעבד; והמנהג כדעה הראשונה, אך כאמור, לכתחילה אין לקדש על יין לבן, ויש להקפיד על כך במיוחד ביין לבן מאד. ואם היין הלבן הוא 'חמר מדינה' – ניתן לקדש ולהבדיל עליו אף לדעת המחמירים, (ראה שו"ע לקמן, ט). ויש מפוסקי זמננו שהורו כי מזיגת מעט יין אדום ללבן עד שמראהו הופך לאדום, מועילה אף לדעת המחמירים. [שו"ע ערב, ד, משנ"ב י-יב, ושעה"צ כ; ביאורים ומוספים דרשו, 12]
איזו כמוּת מים ניתן להוסיף ליין של קידוש?
בעבר, היה מקובל לערב ביין כמות גדולה של מים, עד שהיין היווה רק רבע מהתערובת, וכל התערובת נחשבה כיין. והיו מקומות שבהם היה מקובל לערב כמות גדולה יותר, ואף במקומות אלו נחשבה כל התערובת כיין, משום שהמים נועדו להטעים את היין ולעשותו ראוי לשתייה בהתאם למקובל במקום; ובתנאי שכמות היין שבתערובת היתה לפחות מעט יותר משביעית. אולם, בדורות האחרונים נחלש טעם היין, ונחלקו הפוסקים בנוגע לכמות המים שניתן להוסיף עליו ולא ולא יִבטל ממנו 'שֵׁם' יין: יש שכתבו שניתן להוסיף עד שהמים יהוו שליש מהתערובת, ויש שכתבו כי די בכך שהיין מהווה רוב בתערובת. [שו"ע ערב, ה, ומשנ"ב טז; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14; וראה שם עוד]
מדוע פיסטור אינו נחשב כבישול לענין יין לקידוש?
יין מבושל או ממותק – יש אומרים שהשינוי שנעשה בו אינו נחשב שינוי לרעה, ודינו ככל יין. ויש אומרים שהשינוי נחשב שינוי לרעה, ולכן ברכת היין שהכל, וכל שכן שאין מקדשים עליו, (לפחות בליל שבת, ראה שו"ע לקמן, ט); וביין ממותק – לדעתם – הפסוּל הוא אף בתערובת כלשהי של דבש או סוכר. והלכה כדעה ראשונה, אך כשאין הבדל באיכות היין – ראוי לקדש על יין בלתי מבושל; ויש שכתב שאם היין הבלתי מבושל אף הוא משובח, אף אם אינו משובח כמבושל – גם כן יש להחמיר. ופיסטור – הגם שהוא מבוצע בדרגת חום גבוהה מאד – אינו נחשב כבישול לעניָן זה, כיון שאינו פוגם בטעמו של היין ובריחו. [שו"ע ערב, ח, משנ"ב יט, כא ו־כג, ושעה"צ לא; ביאורים ומוספים דרשו, 17 ו־21]