יום שלישי ד' חשון תשע"ח
מהו איסור 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ'?
חכמינו ז"ל תיקנו שלא להניח בשבת דבר מוקצה על גבי דבר המותר בטלטול, ואיסור זה מכונֶה: 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ', כלומר, ביטול כלי מסוג השימוש שהיה מוכן (- ראוי) לו קודם לכן, שהרי טרם שהניח בו את המוקצה, היה הכלי ראוי לכל סוגי השימושים, וכעת נעשה טפל למוקצה, ונאסר – לפחות כל עוד המוקצה מונח בו – בטלטול. ובכלל איסור זה, אסור להניח מוקצה אף בכלי שמלאכתו לאיסור, משום שמבטל בזה את שימושו, שהרי מותר לטלטלו לצורך שימוש בגופו ובמקומו, ועכשיו אוסרו בטלטול לגמרי. וטעם איסור זה: יש אומרים משום שהוצאת הכלי מכלל שימוש דומה כביכול לשבירת הכלי, האסורה משום מלאכת 'סותר'; ויש אומרים להיפך, שהיא דומה כביכול לחיבור הכלי לקרקע, האסורה משום מלאכת 'בונה'. [שו"ע רסה, ג, משנ"ב ו, וביה"ל ד"ה מפני; וראה ארחות שבת פי"ט, הע' תסח]
האם מותר להניח פסולת בפח אשפה ריק בשבת?
במקרים הבאים אין איסור 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ' (ראה לעיל): א. כאשר אין כל מניעה מלנער את המוקצה מהכלי מיד לאחר הנחתו בכלי. ב. כאשר מונח בכלי חפץ של היתר החשוב יותר מהמוקצה, שבאופן זה אין הכלי נעשה טפל למוקצה, אלא לדבר ההיתר. ג. כלי שמלאכתו לאיסור, אשר מותר לטלטלו לצורך שימוש במקומו – יש אומרים שמותר להניחו בכלי של היתר, כיון שמותר להסיר את המוקצה מהכלי מיד כשירצה להשתמש בו. ד. כלי המיועד להניח בו מוקצה אשר אין בו מוקצה, כגון פח אשפה ריק – יש אומרים שמותר להניח בו מוקצה, משום שהוא מיועד למטרה זו, ואין זה ביטול שימוש של הכלי; ויש אוסרים, אך אף לדעתם יתכן שניתן להניח פסולת בפח אשפה שיש בו פסולת שעדיין ראויה לשימוש, כגון צלחות וכוסות חד פעמיים. [שו"ע רסה, ג, ומשנ"ב ה-ו; ביאורים ומוספים דרשו, 9 ו־14]
איזו הלכה קושרת בין הדלקת נרות שבת למנורה בבית המקדש?
שתי הלכות בנוגע לשלהבת של נרות השבת: 1. מנהג בני אשכנז 'להבהב' את הפתילות לפני ההדלקה, דהיינו להציתן באש ולכבותה מיד, כיון שהאש נאחזת יפה יותר בפתילה חרוכה; ופעולה זו יעשה הבעל לפני שעת ההדלקה, כדי שהאשה לא תצטרך להתעכב בשעת ההדלקה. ויש אומרים שבנרות שבזמננו אין תועלת בהבהוב ואין צורך בה, וכך נהגו בבֵית כמה מגדולי ישראל – שלא להבהב את הנרות. ולכל הדעות, ראוי שהבעל יכין את הנרות להדלקה. 2. בעת ההדלקה, יש להצית את רוב חֵלק הפתילה היוצא מהנר, כדי שהשלהבת תעלה כראוי מיד כשיסלק את ידו ממנה, וכפי שנהגו בהדלקת המנורה בבית המקדש; ויש שמוסיף טעם לדבר, שכאשר מציתים רק את קצה הפתילה, עשוי הנר לכבות מיד. [שו"ע רסד, ח-ט, ומשנ"ב כו ו־כח; ביאורים ומוספים דרשו, 15-16]