שאלה: ידידיה התארח עם משפחתו לכמה ימי נופש בדירת חברו ישראל, וקיבל רשות להשתמש בכלי המטבח. אחד מהילדים של ידידיה השתמש בטוסטר של בעל הבית לחמם סנדוויץ שבתוכו בשר. כשחזר ישראל שמע שהשתמשו עם הטוסטר לבשר, ואמר לידידיה שהטוסטר חלבי ועל ידי שהשתמשו בו לבשר הוטרף, ואי אפשר להכשירו אלא בליבון שהורס את הכלי לגמרי. והשאלה היא האם ידידיה צריך לשלם על הטוסטר.
תשובה: תחילה יש לדון האם ידידיה חייב על נזק שעשה בנו שלא הגיע למצוות. והתשובה היא שהוא בוודאי חייב, לא מדין מזיק כיון שלא הזיק בעצמו [ויש רק מצוה לצאת ידי שמים לשלם את נזקי בנו], אלא מדין שואל שחייב על הכלים גם באונס.
ובעיקר דין הטוסטר יש לדון האם הוא נאסר על ידי הבשר, שהרי הלחם הוא שנוגע בטוסטר ולא הבשר, והלחם רק בלוע מהבשר, והכלל בהלכות תערובות הוא שבלוע באוכל אינו יוצא בלא רוטב כמבואר ביו"ד סי ק"ה ס"ז.
ובכן, אם הטוסטר אינו בן יומו, כלומר שלא השתמשו בו לחלבי במשך 24 השעות האחרונות, לא נאסר. זאת ועוד: גם אם הבשר יצא מתוך הלחם ונגע בעצמו בטוסטר, אם הטוסטר אינו בן יומו מועילה לו הגעלה ואין צריך ליבון, ויש אפשרות להפריד את המגש הפנימי מהטוסטר ולהגעילו [אם לא נגע הבשר בחלק החיצון]. אך אם הוא בן יומו, ועשו בו בשר תוך 24 שעות מהשימוש בחלב, אזי נאסר הטוסטר ואין דרך להכשירו אלא בליבון שהורס את הכלי וכמו שהתבאר בהרחבה במדורנו 'לקראת שבת' פרשת דברים.
אלא שיש לדון לפוטרו מלשלם גם כשהכלי נאסר, משום היזק שאינו ניכר. ונחלקו הפוסקים האם גם בשומר יש פטור של היזק שאינו ניכר או רק במזיק, יעויין במג"א הלכות פסח סי' תמג וחק יעקב שם. ובשער המלך הלכות חובל ומזיק פ"ג ה"ג דן ממש בנידון כזה, במי ששאל כלי חרס והטריף אותו, שאין לו הכשרה, והאריך בדין היזק שאינו ניכר בשומרים. עוד דן לפטור משום מתה מחמת מלאכה, ומסיק שפטור מלשלם משום שהמוציא מחברו עליו הראיה.