השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה ההיתר לעשות בשבת מחיצה בין גברים לנשים?
איזה חלק באוהל יוצר איסור עשיית אוהל בשבת? | ואם מותר לעשות מחיצות, מדוע אסור לעשות מחיצות לסוכה? | האם מותר לתלות פרוכת לארון קודש? ומה הדין לעניין תליית וילון?
שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שט"ו סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור לעשות אוהל בשבת ויו"ט ואפילו שהוא עראי, ומבאר המ"ב, שאוהל קבע, אסור לעשות בשבת מדאורייתא, ואוהל עראי שעשוי לימים מועטים, אסור לעשותו בשבת גזירה משום אוהל קבע, ואיסור עשיית אוהל עראי הוא דווקא בעשיית גג ואפילו בלי מחיצות, ובעשיית מחיצות אין איסור ואפילו לא איסור דרבנן, והטעם מבאר המ"ב, כיוון שזה עיקר אוהל.
לפעמים גם עשיית מחיצות אסורה, כגון, כשנעשית להתיר סוכה או טלטול, דהיינו, אדם שיש לו שתי מחיצות שבכך אין הסוכה כשירה, ורוצה להוסיף מחיצת עראי לזמן מועט, אסור לעשותה בשבת, ואע"פ שהשו"ע אומר שהאיסור באוהל עראי הוא רק בעשיית גג, זה הכל כאשר המחיצות לא עשויות להתיר, אבל כאן הם עשויות להתיר שהרי הם יוצרות סוכה, ויש בזה משום בונה, וכן כאשר רוצה לעשות מחיצה כדי להתיר לו לטלטל, אסור, שהרי היא נעשית כדי להתיר ויש בזה משום בונה.
מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא כגון מחיצה המפרידה בין גברים לנשים, זה לא נחשב מחיצה המתרת, כי המחיצה לא יוצרת שום היתר, אלא היא עושה דבר טכני בכך שהיא יוצרת הבדלה בין הגברים לנשים, ולכן מותר לתלות וילון לפני הפתח כיוון שהוא עשוי רק לצניעות, כדי שעוברי רשות הרבים לא יסתכלו לתוך רשות היחיד, שהרי זה לא מחיצה המתרת, וכיוון שהיא עראית, מותר לעשותה בשבת, ומוסיף הרמ"א, אע"פ שקבע את המחיצה לתמידות, בכ"ז היא מותרת, כיוון שהיא לא קבועה והרוח מזיזה אותה, א"כ היא נחשבת עראי ומותרת, וכן מותר לעשות פרוכת לפני ארון קודש כי זה עשוי לצניעות, ומבאר המ"ב שזה 'כל שכן', שהרי בכל מקרה יש לארון קודש דלתות, וכיוון שהפרוכת לא מתירה שום דבר, מותר לעשות אותה בשבת.
מותר לעשות מחיצה בפני החום או הקור או בפני הנרות שלא תכבה אותם הרוח, כיוון שזה לא מחיצה המתרת, אלא היא חוצצת בין הרוח לנרות, ובין החום והקור לבין האדם.
אסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מיטתו, או לפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו, שהרי ללא המחיצה אסור לו לעשות את אותם תשמישים שם, וממילא המחיצה היא מתירה,
מביא המ"ב נידון, כאשר לא עושה מחיצה בפני הנר או הספרים, אלא הוא מכסה את הנר או הספרים, בזה אין שום בעיה, כי אנחנו לא מתירים מכח המחיצה אלא מכח הכיסוי שבזה, שהרי הנר לא נראה, והספרים לא נראים, ואין בעיה לעשות את אותם תשמישים כדלעיל, ומביא המ"ב שהאחרונים מפקפקים בזה, ובשעת הדחק אפשר להקל.