במשך שנים רבות שימשה הונגריה מגדלור תורני לכל סביבותיה, ומכל רחבי אירופה היהודית הריצו איגרות עם שאלות סבוכות לגאוני הונגריה שתורתם הופצה בכל רחבי העולם היהודי, ושעד היום אנו נהנים מאורם הבוהק.
אך מאז עלה הכורת על יהדות הונגריה, לא נותר בה שריד ופליט לאור התורני שבקע ממנה. הונגריה הפכה לנדבך נוסף בהיסטוריה של העם היהודי, ואין איש שם לב על שרבבות יהודים נותרו לגור בה גם אחרי המלחמה, כשהם רחוקים ומנותקים מדרך התורה והמצוות. מסך הברזל הכבד שניתק את ארצות ברית המועצות מהעולם החופשי, עשה את מלאכתו נאמנה, ולאחר נפילתו כמעט לא היה מי שזכר בכלל את היהודים היקרים שנותרו מאחור.
הג"ר דוד קלטי, יליד הונגריה שעלה לארץ הקודש בילדותו, החליט להרים את הכפפה, ולהפיח רוח בגחלים שהתעמעמו. לאחר שנועץ ברבותיו פנה להקים את ארגון 'לתי"ב' שמשמעותו 'למען תחיה יהודית בהונגריה'.
"בבודפשט בירת הונגריה מתגוררים כיום כ-90 אלף יהודים", אומר הרב קלטי בראיון מיוחד ל'דרשו'. "אבל אם נצמצם את הרשימה ליהודים שומרי מצוות המקפידים על קלה כבחמורה נגיע ל-20 או אולי 30 בני אדם. לא 30 אלף, אלא שלושים יהודים שומרי מצוות".
"יש כאן בעיר כעשרה בתי כנסת שפעילים בשבתות, ומתוכם ארבעה פעילים גם בימות החול ברמה כזו או אחרת. העבודה כאן התחילה מאפס, ההיכרות של הצעירים עם היהדות פשוט אפסית. חלקם לא מרגישים בכלל קשר לעם היהודי ואין להם שום מושג מה זה יהודי".
"את העבודה התחלנו קודם כל בלימוד אלף בית. אספנו קבוצה של סטודנטים יהודיים הלומדים באוניברסיטאות והמכללות בעיר, והתחלנו איתם מההתחלה. מלמדים אותם לשון הקודש ואותיות עבריות, וזה כבר מושך את חלקם וגורם להם להתעניין בלימודים. במקביל מתקיימים גם לימודי יהדות, מושגי היסוד, מה זה יהודי, מה זו יהדות, מה זה דורש מהאדם לעשות, ומה המשמעות של העשיה הזאת לחיים שלו".
"אט אט הצלחנו להציל נפשות יקרות מישראל. כיום כבר יש לנו בקהילה 13 זוגות של יהודים ויהודיות שלמדו אצלנו, קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות, ובחרו להקים בית יהודי על טהרת הכשרות. בנוסף יש עוד רווקים שקיבלו על עצמם עול תורה ומצוות, ויש לנו ישיבה שבה לומדים בחורים וגם כמה אברכים שהחליטו להקדיש את חייהם ללימוד התורה".
בתקופה האחרונה הכנסתם לתוכנית הלימודים בישיבה גם שיעורי 'הדף היומי בהלכה'?
"נכון. תמיד היינו פותחים את היום בלימוד משנה ברורה במשך שעה, מיד אחרי תפילת שחרית וארוחת בוקר. אבל לפני ארבעה חודשים עברנו ללמוד משנה ברורה לפי סדר הלימוד של 'הדף היומי בהלכה'. זה נותן לנו מסגרת של זמנים שאנחנו צריכים לעמוד בה, זה מעלה את הקצב, וגם עצם הלימוד במשנה ברורה במהדורת 'דרשו', תורם רבות והופך את הלימוד ליותר מעשי ויותר מעניין".
אנחנו מדברים על אנשים שרק לפני שנים מעטות למדו אלף בית, זה לא קשה להם לעמוד בקצב לימוד של עמוד משנה ברורה ביום?
"לחלקם זה בא בקלות יחסית, ואחרים מתאמצים יותר. אנחנו מקדישים ללימוד הזה שעה מדי יום, ואם צריך אפשר להוסיף קצת זמן, או להשלים בשעות בין הסדרים. האווירה כאן מאוד חיובית, ומאז שהכנסנו את הלימוד של 'הדף היומי בהלכה', יש כאן ממש פריחה, תחושה של התחדשות ורעננות, והרגשה מיוחדת. הלימוד אינטנסיבי יותר, מספיקים יותר ולומדים הלכות מעשיות. הנושאים הנלמדים הם שיחת היום בין התלמידים, אתה רואה אותם אחר כך מתווכחים בדקדוקי הלכה בשעת מעשה, וזה ממש מחיה את הנפש לראות את זה".
"אבל יותר משתורמת להם המסגרת של עמוד משנה ברורה ליום, יש רווח עצום בלימוד 'הדף היומי בהלכה', דווקא ובעיקר עבור היהודים בהונגריה. אני שומע מהם לא פעם טענות על כך שהעם היהודי שכח אותם מאחור. שבמשך שנים אף אחד לא ניסה לעשות שום דבר כדי לקרב את יהודי הונגריה ולחבר אותם ליתר חלקי העם היהודי. יש פעילות ברוסיה, באוקראינה, באמריקה, בכל מקום שבו יש יהודים. בהונגריה אין כמעט כלום. יש לא מעט צדק בטענה שלהם. אבל הלימוד במסגרת 'דרשו', נותן להם תחושת חיבור חזקה מאוד לעם היהודי. פתאום הם חלק ממשהו ענק, הם לומדים את אותם דפים שלומדים גם בישראל, באמריקה, בקנדה, באנגליה ובארגנטינה. זה נותן להם תחושת שייכות חזקה מאוד, וממש מרומם את רוחם".
מה הקשר שלכם להונגריה?
"אני נולדתי בהונגריה, בעיר דברצן, ועד כיתה ב' למדתי במערכת החינוך ההונגרית. אני דובר הונגרית שוטפת וגם קורא וכותב בשפה זו, שזה מאוד משמעותי כשעובדים עם סטודנטים שלא יודעים מילה בעברית, וצריכים לכתוב להם על הלוח, להכין דפי עבודה וכו'".
הרב מתגורר בהונגריה?
"למעשה אני נמצא בהונגריה רוב ימות השנה, אבל הבית שלי הוא בירושלים. רעייתי שתחי'ה עובדת כמורה בסמינר החדש, ומפקחת בגני ילדים של 'עץ הדעת', אבל אני נמצא בהונגריה בשליחות למרות הקושי שבדבר. אני משתדל לחזור לארץ אחת לשבועיים, מגיע ביום שישי בבוקר ושב להונגריה ביום ראשון בערב, ולחגים רעייתי מגיעה לכאן כי אני צריך להישאר עם הקהילה ולנהל את התפילות והסעודות שמושכות אליהן קהל של צעירים יהודיים שרוצים לטעום קצת את אווירת החג היהודי ולהבין עוד קצת מה זה יהדות".
ומהיכן מממנים כזה מפעל ענק. העלויות מן הסתם גבוהות מאוד?
"הפעילות אכן עולה לנו מאות אלפי דולרים בשנה, והיא מתאפשרת בזכות תרומות של יהודים טובים. מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ייעץ לי לחפש את הגבירים ההונגרים ברחבי העולם, ואני אכן עושה כדבריו. אני עכשיו מדבר אתך מאוסטרליה. כאן במלבורן יש קהילה הונגרית יפה מאוד, וברוך ה' אנחנו עובדים קשה כדי להשיג את המימון הנדרש".
איך נוצר הקשר שלכם עם 'דרשו'?
"כמו כל אחד אחר גם אני נחשפתי לפעילות העצומה של 'דרשו', והחלטתי לנסות לראות איך זה משתלב עם הלימודים שלנו בהונגריה. אני בידידות קרובה מאוד עם הרב אהרן לייב הופשטטר, אחיו של נשיא 'דרשו', ופניתי אליו בנושא. הוא קישר אותי עם רבי דוד הופשטטר ומאז הכל התקדם בלי שום בעיה. קיבלו אותנו בשמחה רבה, נתנו לנו כל מה שצריך, ובעז"ה אני מקווה ששיתוף הפעולה הנפלא הזה יתחזק ויימשך לאורך ימים ושנים".