22כתב בספר החינוך (מצוה תל): כך מקובלני מרבותי, שכל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויות לו כל ימיו בכבוד (משנה ברורה סי' קפה סק"א).
ובמדרש תלפיות (ענף בהמ"ז) הביא בשמו, שבנוסח ברכת המזון אין את האות ף – פ"א זקופה מאותיות מנצפ"ך, וזה לרמז בא, שכל המברך ברכת המזון בכוונה אין שולט בו לא 'אף' ולא 'קצף' (עטרת זקנים שם).
וידועים דברי הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע, שברכת המזון צריכה כוונה יותר מתפילה, שתפילה דרבנן וברכהמ"ז דאורייתא.
עוד כתב במדרש תלפיות (שם): יכווין מאוד בברכת המזון ובדקדוק מילותיה שלא יבלעם, ואל יברך אלא מתוך הסידור, כי הכתב מעורר הכוונה, עכ"ד. וכן הקפיד על כך מאוד הרה"ק המהריי"צ מליובאוויטש ('המלך במסיבו' ח"א עמ' קטז). ואומרים בשם הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע שאמר לאחר צעיר לימים, שאם רצונו בבנים יראים ושלמים, יזהר לברך ברכת המזון מתוך הסידור.
ומספר הג"ר שמואל דוד הכהן פרידמן מח"ס שדה צופים: "ודכירנא שהגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ"ל גאב"ד אנטווערפן, כשנתארח אצלנו כמה פעמים, על אף שהיה בקי בעל פה בש"ס בבלי וירושלמי, היה נזהר מאוד שלא לברך ברכת המזון אלא מתוך הכתב" (בדידי הוי עובדא).
בתקנות ואזהרות להגה"ק המקובל רבנו משה קורדובירו – הרמ"ק (הובא בספר הנהגות צדיקים) אות ח"י כתב: "לברך ברכת המזון בקול רם, כדי שיאמרו בניו אחריו אות באות מילה במילה" עכ"ל.
ובספר סגולות ישראל (מערכת מ אות יט) כתב וזה לשונו: "יברך ברכת המזון בקול רם בשמחה ובכוונה, וסימנך (משלי י, כב) 'ברכת ה' היא תעשיר' – ואין ברכת ה' אלא ברכת המזון שהיא מן התורה, כי אין שום ברכה מן התורה רק ברכת המזון, ואם 'לא תוסיף עצב', אלא תשמח בברכת המזון, אז באמת היא תגרום לעושר, עכ"ד.
ונסיים בדברים נפלאים שכתב בספה"ק 'אגרא דכלה' (פרשת וירא) כי הנשמה היתרה בשב"ק מתענגת מאוד כשמברך ברכת המזון בכוונה יתרה.
ומה נאה לשבח הנהגה טובה, ששמעתי מידידי שנוהג כך בביתו: בעת סעודת שבת קודש, מברכים כל בני המשפחה יחדיו (בניגון הידוע) את ברכת המזון בקול רם, וזכה מאז לראות ישועות גדולות.
('מתוק לחכי')