השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
התחיל סעודה בר"ח וסיים במוצאי ר"ח האם מזכיר יעלה ויבוא בבהמ"ז? • התפלל ערבית של מוצאי ר"ח ולאחר מכן בירך בהמ"ז האם מזכיר בה יעלה ויבוא? • באיזה אופן אדם נמשך אחרי הקהל לעניין יעלה ויבוא? • ואיזה הפטרה קוראים בר"ח אלול שחל בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ד – סימן תכ"ה סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בברכת המזון שמברכים בר"ח, צריך להזכיר יעלה ויבוא, ובדיעבד אם לא אמר, אינו חוזר, וטעם הדבר מבאר המ"ב, כיוון שאין חיוב לאכול פת בר"ח, ואין חיוב להגיע למצב של בהמ"ז, ולכן הזכרת יעלה ויבוא אינה מעכבת, ובכ"ז אומר השו"ע, שזה הכל אם סיים את בהמ"ז, אבל אם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא, ועדיין לא התחיל ברכת הטוב והמטיב, אומר 'ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזיכרון', ואומרה בשם ומלכות.
מביא המ"ב, אדם שהתחיל סעודה בר"ח, וברכת המזון מברך במוצאי ר"ח, צריך להזכיר יעלה ויבוא, כיוון שהולכים בזה אחר תחילת הסעודה, והרי התחיל בר"ח.
עוד מביא המ"ב בשם המג"א, אדם שסעד סעודה בר"ח ולא בירך בהמ"ז, והתפלל ערבית מבעוד יום קודם בהמ"ז, ועדיין ר"ח, וערבית היא של מוצאי ר"ח ללא יעלה ויבוא, כשרוצה לברך בהמ"ז על הסעודה, לא יזכיר בה יעלה ויבוא, כיוון שכבר התפלל ערבית ועשאו חול בתפילתו, אבל אם הציבור בלבד התפללו ערבית, והוא לא התפלל, אינו נמשך אחריהם, ואם האכילה שאכל הייתה לפני שהקהל התפללו ערבית, ובין הסעודה לבהמ"ז הקהל התפללו ערבית, הדין הוא, שבבהמ"ז מזכיר יעלה ויבוא, אבל אם התחיל לאכול אחרי שהקהל התפללו ערבית של מוצאי ר"ח, לא מזכיר בבהמ"ז יעלה ויבוא, ואם הקהל התפללו ערבית והוא עדיין לא התפלל מנחה, אע"פ שהוא מתחיל לאכול אחרי שהקהל התחילו ערבית, מזכיר בבהמ"ז יעלה ויבוא.
אם הקהל התפללו בערב ר"ח ערבית מבעוד יום עם יעלה ויבוא, והוא התחיל לאכול אחרי שהקהל התפללו ערבית, אע"פ שהוא לא התפלל, מזכיר יעלה ויבוא, כיוון שהוא נמשך אחריהם, אבל אם לא התפלל מנחה, לא מזכיר יעלה ויבוא.
ר"ח שחל להיות בשבת, מתפלל בערבית ובשחרית ובמנחה תפילת שבת, ואומר יעלה ויבוא בעבודה, ולא מזכיר בו את של שבת, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא, כיוון שהזכיר את השבת בברכה רביעית שהיא ברכה בפני עצמה.
מוציאים שני ספרים, וקוראים בראשון שבעה בסדר היום, ובשני קוראים למפטיר 'וביום השבת', 'ובראשי חדשיכם' עד סוף הפרשה, ומפטירים 'השמים כסאי' שהיא הפטרת ר"ח, חוץ מר"ח אלול שחל להיות בשבת, שמפטירים 'עניה סוערה' שהיא מז' דנחמתא, ושיטת השו"ע, שז' דנחמתא דוחה את הפטרת ר"ח, אבל הרמ"א מביא שיש חולקים, וסוברים שמפטירים בר"ח, דהיינו 'השמים כסאי', והיא דוחה את הפטרת ז' דנחמתא, וכן נוהגים במדינות אלו, אבל ר"ח אב שחל בשבת, מפטירים הפטרת 'שמעו', וי"א השמים כסאי, וכן עיקר במקום שאין מנהג, והגר"א מביא, שהעיקר כדעה הראשונה שמפטירים 'שמעו', ואם אירע ר"ח בד' פרשיות, מפטירים בהם ולא בהפטרת ר"ח.