בענין ידיעה בחייבי חטאות
תנן בהוריות דף י'. חטאו עד שלא נתמנו (להיות נשיא או משוח) ונודע להם משנתמנו ר"ש פוטר.
וביאר הרמב"ן דר"ש ס"ל דהידיעה ג"כ משתתפת בגרם החיוב וכיון דכאן הידיעה היתה בזמן הנשיאות (שזה קרבן אחר) נשתנה הקרבן וא"א לחייבו כהדיוט.
והקשה אאמו"ר זצ"ל ב׳קהילות יעקב׳ דהא תנן בכריתות: שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה ר"ש אומר שניהם מביאין חטאת אחת. ר' יוסי אומר אין שנים מביאין חטאת אחת.
והקשה בדעת ר"ש אמאי מביאין חטאת והא חסר כאן ידיעה דהא לא ידוע מי אכל את החלב, ואע"ג דודאי נאכל כאן החלב מ"מ אין כאן ידיעה וע"ש בקה"י שכתב ששאל ד"ז למרן החזו"א זצ"ל והשיב לו דלאו קושיא היא דודאי גם ר"ש ס"ל דידיעה מעכבת, אלא דסובר ר"ש דבשניים שחטאו ונודע להם שבין שניהם היה ודאי חטא זה ג"כ חשיב כידיעה דהא ודאי בין שניהם נעשה כאן חטא.
אח"כ מצאתי שכ"כ להדיא השטמ"ק בכריתות משמיה דתוס' הרא"ש ועוד ראשונים שר"ש נמי מודה דצריך ידיעה אלא דס"ל דידיעה כזאת שחטא ודאי נעשה בין שניהם חשיב ידיעה ע"ש.
וביאר אאמו"ר זצ"ל דגם ר' יוסי וגם ר' שמעון מודו דהידיעה הוא חלק מגרם חיוב להקרבן אלא דר"י ס"ל דהידיעה הוא דין על הגברא המביא את הקרבן שיידע בבירור שהוא חייב חטאת ואם לא ברור לו בודאי שהוא החוטא אינו יכול להביא חטאת, ור"ש ס״ל, דהידיעה הוא דין מדיני הקרבן שאין הקרבן יכול להקריב לשם חטאת אא"כ ברור שיש כאן חטא. והכא בענינינו שודאי נאכל חלב אף שאין ברור מי אכל שפיר אפשר להביא חטאת
אבל קשה לי טובא על התירוץ החזו"א משבועות דף י"ט גבי שני שבילין הלך בראשון ונכנס למקדש והזה ושנה וטבל והלך בשני ונכנס למקדש דר"ש פוטר משום שאי"ז ידיעה ע"ש, והרי התם נמי איכא ידיעה שבין שני המעשים היה חטא באותו אדם ואפ"ה ס"ל לר"ש דלא חשיב ידיעה וא"כ כ"ש בענינינו שהחטא נעשה בין שני אנשים דלא הוי ליה להיחשב ידיעה.
והיה אפשר לומר דידיעת מטמא מקדש וקדשיו שאני, אבל א"א לומר כן דהתם לקמן בשבועות מדמינן להו אהדדי לענין ספק ידיעה ע"ש וצ"ע
(מתוך 'דברי שיח', תשע״ו)