המנהג הנפוץ בקרב עם ה' לקום לפנות בוקר לאמירת הסליחות. בני אשכנז מתחילים לומר סליחות בשבוע שלפני ראש השנה ובני ספרד מקדימים לומר מתחילת חודש אלול.
באשמורת הבוקר
המנהג בזמן הראשונים היה לקום לפנות בוקר קודם עלות השחר, וכפי שכותב המחבר: "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות". וכן כותב ה'מטה אפרים' (סי' תקפא יא) שזמן אמירת סליחות הוא בסוף הלילה סמוך לאור הבוקר.
במנהגי רבו של המהרי"ל מצינו טעם לדבר, לפי שאמרינן בגמרא עבודה זרה שהקב"ה שט בעולמות בלילה, ובג' שעות אחרונות בבוקר שט הקב"ה בעולם הזה שנאמר (תהלים פח) "אליך ה' שוועתי ובבוקר תפילתי תקדמך", ואז הוא עת רצון, על כן מבקשים הסליחות ותחנונים בזמן ההוא.
ובספר 'מאיר עיני חכמים' הוסיף עוד טעם, לפי שידוע שהמלאכים אינם אומרים שירה בלילה, כמו שמצינו במדרש רבה (בראשית עח, ג) אצל שרו של עשו שביקש מיעקב אבינו "שלחני כי עלה השחר", שהגיע הזמן לומר שירה, וע"כ בתחילת הלילה הקב"ה שט בעולמות ואינו שומע שירה ובסוף הלילה כששט בעוה"ז ושומע שירה מבני ישראל אז נתעורר רחמים רבים על בני ישראל והוא עת רצון שיתקבלו התפילות.
אחר הנץ החמה
הרה"ק רבי אלימלך מדינוב זצ"ל בספרו 'אגרא דפרקא' כותב, שמנהג כמה צדיקים לאחר את זמן אמירת הסליחות בציבור ולאמרו אחר הנץ החמה, ומציין לכתוב בזוה"ק (ח"א דף קעח).
בחצות הלילה
מנהג צדיקי רוסיה לקום בחצות הלילה לומר סליחות ותחנונים, שאז הוא עת רצון על פי הקבלה. ויש שאמרו שכן נהג הבעש"ט הק' זי"ע. וכן כתוב במכתב של נכדו ה'דגל מחנה אפרים' זצ"ל לאחיו הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז' זצ"ל [אמנם המכתב מקורו ב'גניזה החרסונית' שהוכחה כמזויפת].
ויש מקומות, שאף שנהגו בכל ימי הסליחות לאמרם באשמורת הבוקר, מ"מ ביום ראשון של סליחות מקדימים לומר הסליחות במוצאי שבת קודש בחצות הלילה, לפי שאומרים בהם את הפיוט 'במוצאי מנוחה'. כן הוא מנהג הרבה חצרות מפולין ורוסיה, וכן היה מנהגו של הרה"ק מאפטא זצ"ל.
ומנהג בעלזא אף ביום הראשון לומר את הסליחות לפנות בוקר, ומקדימים לקום יותר משאר הימים כדי לומר הסליחות בעוד לילה כלשון הפייט "בזעקתם בעוד ליל".
סליחות לפני חצות
היו מקומות שנהגו לומר הסליחות בתחילת הלילה קודם חצות, וידוע שהגאון המהר"ם זכותא בשו"ת רמ"ז (סי' ל) יצא נגד מנהג זה, וכתב שישתקע המנהג מכיון שאין ראוי להזכיר י"ג מדות של רחמים בלילה שלא מצינו שהוא עת רצון.
אמנם מצינו גדולים שהתירו לומר סליחות לפני חצות לאותם אנשים שקשה להם להמתין לשעת חצות, שיכולים לומר הסליחות אחר שעה עשירית מחצות היום, דהיינו ב' שעות לפני חצות הלילה, שהרי מצינו בגמרא ברכות שגם בתחילת הלילה הוא עת רצון. וכן המנהג בגור ובקארלין. ובספר 'משמרת שלום' (קוידינוב) כותב, שכמעט ברור לו ששמע מאביו שכך היה נוהג הרה"ק מרוז'ין זצ"ל לומר הסליחות לפני חצות.
ויש שכתבו ליישב המנהג של המקילים לומר לפני חצות, ואמרו ששעת חצות תלוי בזמן חצות בעיר ירושלים שאז מתעוררים הרחמים, ועל כן במקומות שבחו"ל שהוא עדיין תחילת הלילה, אבל אם עכשיו בירושלים הוא כבר שעת חצות, מותר לומר סליחות ותחנונים (ספר 'מחשבת עצה').
סליחות בתפילת ערבית
מנהגם של הספרדים מלונדון ואמשטרדם שאומרים הסליחות בערבית קודם קדיש תתקבל, והטעם, משום שהארצות האלו הן קרות והניסיון הוכיח כי בשעת אמירת סליחות בבוקר נמצאים רק כב' וג' אנשים, וכדי שלא יתבטל מנהג אמירת סליחות תיקנו לאומרן בתפילת ערבית.
להארות והערות ניתן לפנות למכון 'המנהג' במייל: [email protected]