וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת (ויקרא יד ד)
"לפי שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים…" (רש"י).
בספר 'מנחת תודה' מובא: פעם הוכרז על שבת חיזוק לכשרות [והיו דרשות בבתי כנסיות]. ת"ח אחד דרש בביהמ"ד לדרמן בליל שבת, ולאחר שסיים הדרשה אמר לו רבנו [מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א] "יישר כח".
שאל הדרשן בבדיחותא: "על מה יישר כח, שכבר סיימתי?" אמר לו רבנו: "לא, אלא יישר כח ע"ז שדיברת רק דברי חיזוק על הכשרות, ולא דיברת על הכשרות השניה שכנגד".
למחרת בשבת בבוקר בא אחד לרבנו ואמר לו שהולך לדבר עכשיו באיזה בית הכנסת, ובא לשאול לצורך הדרשה אם זה נכון שרבנו אמר כך וכך על הכשרות השניה. השיב לו רבנו: "ראשית זה לא נכון; שנית, למה לך כלל לדבר על הכשרות השניה? העיקר שתדבר דברי חיזוק על הכשרות שלנו, וא"צ כלל להזכיר את הכשרות השניה".
בגליון 'דברי שיח' בו מובא המעשה הנ"ל, הוסיף העורך הרב גולדשטוף בשולי הדברים: "שמעתי פעם ממרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, שכל דיבור בענינים אלו, אף את"ל דליכא בהו לשון הרע מ"מ משחית בכך את הנפש העדינה".