ש"ק פ' בלק י"ב תמוז תשנ"ו. בניי רוצים ללמוד שחיה, מהו, והאם בבין הזמנים או בזמן?
– למה לא, ועדיף בימי בין הזמנים. [ולדינא, לגבי חיוב ללמד שחיה לבנו, אין היום חיוב ללמד את בנו לשחות, כי אנו לא פוסקים כהך מאן דאמר ולא מובא דבר זה בפוסקים].
אברך מתעתד לעבור דירה, ואם יעבור באמצע ה'זמן' זה ביטול תורה, ואם ימתין לבין הזמנים יהיה הפסד 8.000 ₪ מה יעשה?
– חבל על הכסף שלו [ולא ימתין לבין הזמנים].
בחור מאמריקה שאל את רבנו. כמה שעות צריך ללמוד בבין הזמנים?
– בדיוק כמו בזמן [א.ה. וכמובן שאם יש צורך במנוחה ינוח].
וכמה שעות ללמוד בזמן?
– 24 שעות, רק שמה שישן ואוכל הרי הוא גם כן לצורך הלימוד, ואם כן לומד 24 שעות.
הוא הוסיף לשאול מעניין לעניין: כמה זמן שינה לבחור ביום?
– לפי איך שמרגיש.
ז' דפסח תשס"ד. בחור אחד שאל כמה זמן צריך ללמוד בבין הזמנים?
– כמו בזמן, כמה שיכול. והמושג בין הזמנים משמעותו – שבימים אלו יכול ללמוד מה שרוצה ולא משועבד לסדרי ישיבה. אני למדתי בבין הזמנים יותר טוב מהזמן.
בחור מעדת תימן שאל את רבנו לפני כשנתיים (תש"ס), כי מעוניין לארגן בבין הזמנים מנין של תימנים בני תורה, ואמר לו רבנו כי תפקידו של בחור – לשבת וללמוד. ועתה הוא שואל: מתקיימת ישיבת בין הזמנים בפתח תקוה, אבל בבני ברק קיימת ישיבה טובה יותר שבה לומדים שש שעות רצופות, ושם יש התמדה איכותית, ולכן הוא נוסע לשם לבני ברק, אך רצונו לארגן כך גם בפתח תקוה כזה סגנון של ישיבת בין הזמנים, האם לעשות כך, שהארגון הזה הוא לצורך עצמו וגם יחסוך את הנסיעות לעיר אחרת. הקמת הנושא וכל הסובב, יכול לקחת לו ימים ולילות שלימים.
– זה לא בשביל בחור. שיתחתן מוקדם, ואז בתור אברך יכול לעשות את זה.
אבל בסך הכל יתכן שבסכום של השעות העסק יגזול ממנו פחות זמן, כיון שעתה מידי יום הוא נוסע לבני ברק והנסיעות הם כשעה בשני הכיוונים יחד.
– בדרך כלל, בחור שנכנס לעסקנות הענין הזה מוציא אותו מהלימוד [ואין זה רק ענין לכמות שעות, וגם בסופו של דבר כמות הזמן תלך ותגדל ויפסיד הרבה].
בחור שיש לו כאבי ראש גדולים דרש ברופאים ואין להם עצה, רבנו אמר לו שילך 10-20 פעמים לים, אבל הוא שכח לומר שהוא לומד בקול תורה בירושלים, אפשר שישנה עצה אחרת?
– זה נכון, ועצה של ים היא בדוק ומנוסה, בעיקרא דמילתא הרי יש בין הזמנים. אך מסתמא קשה לו להמתין עד אז, כעת אין לי עצה אחרת לומר לו. אבל שיידע עוד שהעצה הראשונה היא תפלה והים זו עצה שניה. שיעבור לזמן מה לבני ברק ויהיה כאן וילך לים. וילך לפחות עשרה פעמים. החזו"א היה רבע שעה במים וחצי שעה בחול והכי נמי יעשה כך. [ואם ילך פעמיים ביום אחד איני חושב שיש בכך תוספת תועלת, וילך פעמיים בשבוע, ויהיה את השיעור הנ"ל, ואם נמצא הרבה יותר משיעור רבע שעה במים וחצי שעה בחול הרופאים אומרים שזה לא מוסיף עוד].
ב' ואתחנן ו' אב תשנ"ט. נכנס אברך ושאל: האם לנסוע לים אחרי ט"ב?
– מי שצריך וכואב לו הראש שיסע.
תפסתי את ההזדמנות ושאלתי לגבי בחור שקדן ולא כואב לו הראש והוא מרגיש רגיל האם זה ביטול תורה?
– אם רוצה יכול לנסוע.
ושוב שאלתי על בחור פלוני שקדן (שרבנו מכירו) ואביו אומר לו כי כעת בבין הזמנים ראוי לו לנסוע לים אך הוא השיב כי אינו מעוניין, כי חבל לו על הזמן. ורבנו הגיב: צריך לנסוע זה בריא. ואדרבא מי שלומד הרבה הוא הצריך לנסוע. אבא היה לוקח אותי לים וזה היה אחרי בר מצוה, זה בריא. להחזו"א אמרו לו רופאיו שיסע לים. אחר החתונה יעשה כרצונו אבל לפני החתונה צריך לשמוע בקול אביו.
*
עוד בעניני בריאות הגוף מפי רבנו.
ר״ח אדר תשנ״ט שאל פלוני: הרבנית אמרה משמי׳ דרבנו שביצים זה לא דבר מזיק, והנה הרופאים היום מזהירים על זה מאד.
ת: בגמ׳ ברכות מד: כל שהוא כביצה ביצה טובה הימנו. אי אפשר לסמוך עליהם כלל, היום אומרים כך ומחר אחרת. [א.ה. אכן כעת בתשע״ח הרופאים חזרו בהם ואומרים כי הביצים בריאות מאד]
בחור שואל, שרופאים אומרים שבני ישיבה עיניהם מתקלקלות כיון שמתנדנדים בשעת לימוד ותפילה, האם משום ונשמרתם צריך למנוע מלהתנדנד.
ת: שטותים. שאלו: עניני בריאות כולם – הכתובים בר״מ פ״ד מדעות, האם הם שייכים היום? זה רק לזמנו ולדורו.
עוד בענייני ׳ונשמרתם׳ באספקלריא של רבנו: סיפר לי רבינו: אבא אמר שאם היתה המצאת המכוניות בזמן חז״ל היו גוזרין לבטל המכוניות, הרי כמה נהרגו מזה, וגם חז״ל יתכן ידעו מחכמה זו לייצר מכונית ולא עשו כן מחמת הנ״ל. (א.ה. הנה כן כתב הבן איש חי זצ״״ל. שהוא פירש על הפסוק בקהלת ״עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שידה ושידות״ וביאר רש״י ששידה ושידות זו ״עגלה למרכבת נשים ושרים״, ויש לעיין מה חכמה היא זו? וביאר הבן איש חי שעשה כמו רכב שלנו הממונע בכוחות עצמו, וכן בנה ספינת קיטור, ושלמה המלך ע״ה גנזו שלא יהיו תאונות וימותו בנ״א).
('דברי שיח' מתוך 'כל משאלותיך')