"שאסור לסייע ידי עוברי עבירה" – עבודה זרה נה
אנו מכירים היטב את ציווי התורה (ויקרא יט/יד) "ולפני עור לא תתן מכשול". מלבד איסור זה, קיים איסור מדרבנן המכונה "מסייע", ולפיו, אין לסייע ליהודי לעבור על איסור, גם אם הלה יכול לעבור על איסור זה ללא הסיוע (עיין תוס' ור"ן שבת ג/א). טעם איסור זה הוא משום שכל אדם מצווה להפריש את חבירו מאיסורים, וכל שכן שעליו להמנע מלסייעו לעבור עליהם (ר"ן לעיל ו/ב, רא"ש שבת שם). משום כך, נפסק להלכה, כי אסור לאדם למכור דברים אסורים, אף אם הם ניתנים להשגה במקום אחר [כלומר, אם ניתן לקנות אותם אצל יהודי אחר, אין הם נחשבים כניתנים להשגה כלל, שהרי לשני היהודים המוכרים אסור לתת לו חפץ זה ומי מהם שיעשה כן יעבור על איסור מן התורה של "ולפני עור". אולם, אף אם הלה יכול להשיג חפץ אסור זה אצל מי שאינו יהודי, אסרו חז"ל לסייע לעוברי עבירה ("משנה למלך" הל' מלוה ולווה פ"ד הל' ב'); לגבי איסור מסייע בעכו"ם, עיין "שולחן ערוך" יו"ד סי' קנ"א סעי' א' ברמ"א ובנו"כ שם, ועיין ברש"י ד"ה "וישראל"].
מטעם איסור "מסייע", כאשר הרשב"ץ (שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ג) נשאל אם יהודי רשאי לשחוט את קרבן החג הנהוג אצל המוסלמים, עבור מוסלמי, הוא שלל זאת, תוך שנימק כי מספר איסורים כרוכים בכך, ואחד מהם הוא, שבשחיטה זו הוא מסייע לעוברי עבירה, שהרי המוסלמי שקבע חג מסויים כחלק מדתו, הוסיף בכך מצווה על שבע מצוות בני נח, ואסור לבן נח להוסיף מצווה על המצוות שנצטווה בהן (רמב"ם הל' מלכים פ"י הל' ט') ואין לסייע בידם לעשות זאת.
השכרת נכס לעוברי עבירה: שאלה חמורה ביותר עלתה על שולחן הפוסקים והיא, אם מותר להשכיר נכס, כגון חנות או דירה, ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות, כאשר ברור, כי הלה יחלל בה את השבת. המהרש"ם (שו"ת ח"ב סי' קפ"ב) אשר נשאל אודות השכרת חנות לספר יהודי שעשה שבתו חול, מצא מספר צדדים להתיר השכרה זו, בין היתר, מאחר שאיסור הסיוע אינו אלא בשעת האיסור ולא קודם לכן, ומאחר שבעת השכרת הדירה, ביום חול, השוכר לא עובר בה עבירה, המשכיר אינו נחשב "מסייע" (שו"ת "כתב סופר" יו"ד סי' פ"ג), וכן מאחר שמעשה העבירה של הספר אינו בגוף הבית כי אם בחללו. יש לציין, כי היתר זה, האחרון, אינו תקף בימינו, כאשר חילול השבת נעשה בגוף הבית על ידי השימוש בחשמל. עם זאת, כתבו הפוסקים ("ערוגות הבושם" או"ח סי' נ"ד ו"נחלת אליהו" סי' ל"ו), כי אם הדירה העומדת להשכרה, מצוייה בשכנותו, אין להשכירה ל"שכן רע". ואילו בעל ה"ציץ אליעזר" (שו"ת חלק י"ג סי' ל"ט) מייעץ להתנות בחוזה השכירות, שלא יחללו שבת בנכס, ובכך לפחות להמעיט את חילול שבת קדשנו. נציין גם את דברי בעל ה"משנת רבי אהרן" (ח"א סי' ג') הכותב: "אבל בוודאי ראוי לכל מי שיש בו יראת שמים לחוש לכבוד השי"ת ולכבוד השבת, ולא להיות חס ושלום מסייע כל דהוא בחילול שבת, גם שלא להכניס התועבה של חילול שבת לתוך ביתו ורשותו, ובהמניעה מלהשכיר יש קידוש שם שמים".