שאיבת מים מתוך חריץ שבין שתי עיירות

כ"ה תמוז תשע"ט - סימן ת"ב

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אסור לשאוב מים מתוך חרי שבין תחומי שני עיירות והרי חפצי הפקר לא קונים שביתה? באיזה אופן יהיה מותר לשאוב מים מתוך חריץ שבין שתי עיירות?מה הדין בבור של תבן העומד בין שני תחומים?ובאיזה מצב המים שבחריץ לא קונים שביתה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ת"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שתי עיירות שביניהם יש ארבעת אלפים אמה, ובסוף אלפיים אמה מהעיר הזאת, ובסוף אלפיים אמה מהעיר האחרת, יש חריץ מלא מים, נמצא, ששתי תחומי העיר מסתיימים בתוך החריץ, הדין הוא, שהמים שבחריץ יש להם שביתה של שני התחומים, ויוצא, שאסור לבני שתי העיירות לשאוב מים מהחריץ ואפילו מצד התחום שלהם, כיוון שהם שואבים מים מהתחום של העיר השנייה, ואע"פ שלמדנו שחפצי הפקר אינם קונים שביתה, וא"כ המים שבחריץ אינם קונים שביתה במקומם, ואפשר להוליך אותם לכל מקום שהשואב אותם יכול ללכת, זה לא כך, שמכיוון שהמים הם סמוכים לעיר, דעת אנשי העיר עליהם, וממילא הם קונים את שביתת אנשי העיר, ומכיוון שיש כאן שני תחומין שמעורבים יחד, המים אסורים לשני העיירות.

אומר המ"ב, באופן שהמרחק בין שני הערים הוא רק שלשת אלפים אמה, והחריץ עומד בתחום של שני הערים, מותר לבני שני הערים לשאוב מים מהחריץ, ולהוליך את המים כפי התחום של העיר שלהם, ואע"פ שהמים קנו את שביתת התחום של העיר השנייה, בכ"ז מדין ברירה אנחנו אומרים שהתברר הדבר, שהמים שהגיעו אליה שייכים לעיר הזאת, אבל חריץ שחלקו האחד בתחום העיר, וחלקו האחד מחוץ לתחום, דהיינו בתחום של העיר השנייה, בזה שני הערים אסורים לשאוב מים, כי יש כאן מים שקנו את שביתת שני הערים יחד.   

העצה שבה יהיה ניתן לשאוב מים מחריץ שבין שתי הערים, היא שיקבעו מחיצה באמצע להפסיק בין המים ששייכים לתחום העיר הזאת, לבין המים ששייכים לעיר האחרת, ואפילו מחיצה תלויה שלא מגיעה לחריץ, ואפילו היא של קנים בעלמא שהמים עוברים משם לכאן, בכ"ז זה קולא מיוחדת שחז"ל הקלו, שעצם העובדה שנראה שכל עיר שואבת מהחלק ששייך אליה, זה כבר מתיר את שאיבת המים, ומוסיף המ"ב, שקצה המחיצה צריך להיות שקוע טפח במים, שבלאו הכי זה לא נראה הפסק כלל.

אומר הרמ"א, בור של תבן העומד בין שני תחומים, כל אחד מאכיל מהתחום שלו, ולא חוששים שכל אחד יקח מחלק חברו, כיוון שזה לא כמו מים שמתערבים יחד.

השו"ע הדגיש בתחילת דבריו, שמדובר בחריץ מלא מים מכונסים, כי אם מדובר שהמים זורמים, הם לא קונים שביתה, ומותר לכל אחד למלאות מהם, ולקחת את המים כפי התחום שהוא יכול ללכת.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים