רחיצת התינוק לאחר ברית המילה

כ"ו חשון תשע"ט- סימן של"א- סעיף ז'- סעיף ט'
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באיזה אופן נדחית המילה מפני חילול שבת?מדוע אסור לערב יין ושמן בקערה? ומדוע אסור להכין חלוק לצורך עיטוף הברית לאחר המילה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"א סעיף ז' – סעיף י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מכשירי מילה שאפשר לעשותם בשבת, אינם דוחים את השבת, ולכן, אסור לאדם לטחון בשבת תרופה לצורך המילה, ובזמנם היה מנהג להניח כמון ע"ג המילה כי לרפאות את המילה, וכאשר לא טחנו את הכמון מער"ש, אסור לטוחנו בשבת, אבל מותר לטחון אותו בשיניו, ובאופן שא"א לטוחנו בשיניו, לא ימול, אלא ימתין ליום ראשון, והחידוש בזה הוא, שלא נאמר, נמול את התינוק, והתינוק יגיע למצב של פיקו"נ עקב המילה, ומדין פיקו"נ יהיה מותר לטחון את הכמון כדרכו, קמ"ל שלא, ותדחה הברית ליום ראשון, דמוטב שתידחה המילה ולא יחללו שבת עבור המילה.

מוהל שלא ידע שאין לו כמון והוא מל את התינוק, ולאחר המילה רואה שאין לו כמון, מותר לטחון כדרכו, כיוון שזה מצב של פיקו"נ.

יש איסור לערב יין ושמן יחד בקערה, ובתפארת ישראל על המשנה בשבת קלג. אומר שהאיסור בזה הוא כיוון שזה נראה כמו שהוא מכין את היין והשמן לבישול, ולכן, אדם שצריך יין ושמן לצורך רפואה, יניח על המכה את היין לבד ואת השמן לבד, ומביא המ"ב אפשרות נוספת, והיא, שיניח את היין והשמן בקערה, ולא יערב אותם, ויקח מכל אחד ואחד ויתן על המכה.

לא עושים חלוק למכה של הברית, ומבאר המ"ב, שתפקידו של החלוק היה, לעטוף את הגיד כדי שהעור לא יחזור בחזרה ויעטוף את הגיד, ומובא בשם המאירי על המשנה בשבת קלג. שהאיסור בזה הוא משום תיקון כלי, ולכן יכרוך עליה סמרטוט שאז זה לא נראה תיקון כלי, ואם אין לו סמרטוט בחצר שהוא נמצא בו והוא צריך להביא מחצר אחרת, יביא מחצר אחרת באופן שכורך אותו על אצבעו, ומוסיף המ"ב, שההיתר הזה הוא רק כאשר הסמרטוט בחצר אחרת, אבל כאשר הסמרטוט ברה"ר, אסור להביא את הסמרטוט בצורה הזאת, כיוון שזה לא לגמרי דרך מלבוש, ולעניין כרמלית, מביא המ"ב שהא"ר מצדד להתיר.

בזמן הגמ' רחיצת התינוק בחמין הייתה מוגדרת כפיקו"נ, ובזמננו נשתנו הטבעים ואין התינוק זקוק לזה, ולכן, שיטת השו"ע שאסור לרחוץ את התינוק בחמין אלא כדרך שמותר בכל אדם, אבל הרמ"א חולק ואומר, שיש בזה צורך גדול, ולכן רחיצה שלפני המילה מותר לרחוץ את התינוק במים חמים שהוחמו מער"ש, אבל אחרי המילה יכול לחכות עד מוצ"ש, וכן אם היה יום ג' למילתו בשבת ורואים שצריך לרחוץ את התינוק, מכינים מים חמים מבעוד יום, ומוסיף המ"ב, שמשמע שלחמם בשבת אסור, אבל אם הרופא אומרה שזה פיקו"נ, מותר לחמם בשבת ולרוחצו, אבל אם רואים שהתינוק מסוכן אצל מים חמים, מותר לחלל שבת ולחמם לו מים חמים.

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה