כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ו כג)
שח מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל:
סיפר לי יהודי בכפר סבא, שכאשר היה בחור ונצרך לעמוד למבחן הצבא בעיירה ליד ביאליסטוק, עבר דרך בריסק ובא לפני מרן רבי חיים מבריסק לבקש את ברכתו, וכאשר הגיע, ישב אצל רבי חיים יהודי, שהיה נראה בעיני אותו בחור כרב.
הבחור שטח לפני רבי חיים את עניינו, ורבי חיים האציל עליו את ברכתו, כשכל אותה עת יושב אותו יהודי ומקשיב לדברים בשתיקה. ואז נפנה אליו רבי חיים וצעק: "יהודי בצרה, למה אתה לא מברך אותו?!"
"מאז" – אמר רבנו – "למדתי שכל מי שמבקש ברכה, צריך לברך אותו".
(ע"פ כאיל תערוג)