"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (בראשית י"ז, י"ב)
בשו"ת בנין שלמה (להגאון רבי שלמה הכהן זצ"ל מו"צ בוילנא, בהקדמת הגאון המחבר כותב על אחיו הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא זצ"ל בעמח"ס הערות מראה כהן על הש"ס, שכבר כבן י"א שנים היה בקי בשני סדרים ש"ס מועד ונשים, אשר למדו אביו בעומק העיון, וכבר היה אז חכם להיות שומע ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה ולחדש חדושים נכונים ע"ד הבקיאות עד כי נתאוו רבים מאפרתי העיר ומעשיריה להתחתן עמו, ועי"ז הוצרך אביו הג' רבי ישראל משה ז"ל להשיאו בקטנותו שתי שנים קודם זמן גדלות, מחמת שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר.
ואז תירץ בזה בדרך הלצה קושיית הרב בית יוסף בשם אבודרהם על הנוסח שתיקנו חז"ל לומר בעת המילה: "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", דלכאורה היה לו להקדים מעשים טובים קודם לחופה, דמעשים טובים מתחיל משהגיע לכלל מצוות דהיינו משנת י"ג ואילך ואילו חופה אינו אלא בן י"ח שנים . אמנם י"ל הכוונה בדרך הלצה דחז"ל תקנו לברך לאבי הבן דיזכה דיכניס בנו לחופה קודם שיגיע למעשים טובים, דהיינו דע"י שיגדלהו לתורה ויתחכם הרבה בתורה ובחכמה ממילא תהיה החופה קודם למעשים טובים משום דירבו עליו קופצים הרבה . וראה שכבר קדם לו בביאור זה במעדני יום טוב (על הרא"ש הל' פדיון בכור סי' א' אות ו') שמביא את הנוסח 'כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים', וכתב ליישב מה שהקדימו את חופה למעשים טובים, ע"פ מה שמובא בסנהדרין (עו:) שהמשיא את בניו סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר 'וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא'. ופרש"י סמוך לפירקן עדיין קטנים הם. וא"כ זה שתקנו חז"ל בנוסח, חופה קודם מעש"ט, שנכנס לחופה קודם שנכנס למצוות.
(קב ונקי)