סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א מעשה ששמע מפיו של כ"ק מרן אדמו"ר מוויזשניץ-מונטריאל שליט"א.
לפני הרבה שנים שלח אחיו, ה"ה כ"ק מרן האדמו"ר מוויזשניץ-לונדון שליט"א, את בנו ללמוד בישיבתו המפורסמת של הגאון רבי יצחק דוב קופלמן זצ"ל בלוצערן בשווייץ. והנה בדרך כלל בישיבות הליטאיות עומדים בתוקף על כך שבראש השנה יתפללו דווקא בישיבה, ואינם מרשים לבחורים לנסוע לביתם מהישיבה בשום פנים ואופן. על כן, כשקרב ראש השנה, שאל הרבי מלונדון את אביו הרבי זצ"ל [=ה"ה כ"ק מרן אדמו"ר מוויזשניץ-מונסי זי"ע] מה לעשות, שכן בישיבה אינם מרשים לבחורים לנסוע לביתם לראש השנה, ואילו בוויזשניץ ידוע שבראש השנה נוסעים כולם אל הרבי, ובכן מה עליו לעשות – האם להפציר חזק בראש הישיבה הגרי"ד קופלמן שיתן רשות לבנו לנסוע לרבי, או לא.
השיב לו אביו הרבי זי"ע: "אתה שלחת את בנך ללמוד בישיבה זו, ועליו להעמיד עצמו לכל חוקי הישיבה, ובכן, ישאר שמה לראש השנה כדרישת הישיבה". ואכן הבחור נשאר בישיבה.
אך הנה, שלושה ימים קודם ראש השנה, פגש ראש הישיבה הגרי"ד קופלמן זצ"ל את הבחור, ושאל אותו בפליאה: "האם אינך נוסע אל הסבא שלך לר"ה?!"
סיפר לו הבחור, כי שאלו את הסבא שלו, והוא הורה, שהיות והוא לומד בישיבה הזאת, הוא חייב להעמיד עצמו לדרישות הישיבה, ולכן הורה לו להישאר בישיבה.
הגרי"ד קופלמן שמע את דברי הבחור והתרגש מאוד. "כך אמר הסבא האדמו"ר מוויזשניץ?!" – שאלו בהתפעלות. "אם כך" – המשיך ואמר – "אני מורה לך לנסוע מיד לאמריקה לשהות במחיצת זקנך בראש השנה!"…
(נעם שיח)