- נותן קדימה למכתבים ששלחו כהנים
אמר שממיין המכתבים, וקודם עונה לכהנים, אח"כ ללויים, ואח"כ לפי סדר קבלת המכתבים. פעם הגיע מכתב ששלח יהודי בשם 'קאהן', ואמר רבינו שזה ספק כהן, והתבטא: "ספק כהן לחומרא" וענה למכתבו ראשון מתוך ערימת המכתבים. וכן ראיתי פעם את רבינו כותב תיבת "כהן" על מעטפה, ואמר: "כדי שבני שמעתיק התשובה לשלוח, יראה ויעתיק מכתב זה הראשון".
- הסתפק האם צריך להקדים מכתב מאשת כהן
רבינו לא משיב למכתבים ששלחו נשים אלא [היה] מוסרם לרבנית שתשיב להם, וכותב על המעטפה: "מכתב מאשה". היתה פעם ששלחה אשה שהיתה אשת כהן, ונסתפק האם צריכים להשיב לה ראשון. ואמר רבינו: למעשה [אף לכהנת] אין קדושת כהונה, אבל אולי מטעם כבוד בעלה. והיתה פעם שרבינו הראה שכתב על מכתב "מכתב מאשה כהנת", כדי שהרבנית תענה לזה הראשון. ואמר: כמדומה שיש באחרונים נידון אם יש 'וקדשתו' באשת כהן.
- נתינת קדימה לכהן בכניסה לבית
סיפר רבינו: פעם ה'חפץ חיים' ביקר אצל הגר"ח, והיה שם גם הגאון רבי שמחה זליג זצ"ל הדיין של בריסק. כשהגיעו להכנס לפתח הבית, כל אחד רצה לכבד השני שיכנס קודם. הגר"ח אמר שיעשה פשרה: כהן, לוי, ישראל. החפץ חיים כהן, הגר"ח לוי, ורבי שמחה זליג ישראל.
- לא נוהג דין 'וקידשתו' בכהן שגילח שלא כדין
פעם בסעודת שבת שאל רבינו אם יש כהן, והיה שם בחור אמריקאי כהן, וכיבדו בזימון. ואח"כ אמר: אמנם נתתי לו כדי שלא לפגוע בו, אבל האמת שלא הגיע לו, כיון שמגלח במכונה [וסומך אמנם על רבני אמריקה אבל החזו"א החמיר בגילוח מכונה], וברמב"ן על התורה כתוב שכהן שמגלח שלא כדין אין לו דיני כהן ופסול לעבודה.
- מדוע צריך להקדים כבוד אביו לכבוד כהן?
אחד שאל לרבינו על מה שפסק לו שאם יש לו לכבד אביו או כהן, יקדים את אביו, והרי הוא ואביו חייבים בכבוד הכהן. והשיב לו רבינו: כיבוד אביו זה פיקוח נפש, דכתיב למען יאריכון ימיך, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. ושוב אחד העיר מדברי המ"ב בסי' קס"ח, שגם ב'וקדשתו' איכא אריכות ימים. והשיב רבינו שבכיבוד אב כתוב מפורש בתורה אריכות ימים.
(דברי שיח מתוך 'מנחת תודה')