והפעם עם: הרב צבי שפיץ, חשב שכר במחלקת הנה"ח של 'דרשו'
מה הם חמשת הרגעים ש'תפסו' אותך הכי חזק במהלך השנים שאתה עובד ב'דרשו'?
- הרגע שבו הבנתי את העוצמה וההיקף של פעילות הארגון…
האמת שאני לא כל כך ותיק בארגון, אני עובד כאן בסך הכל כשלוש שנים, כך שעוד לא זכיתי לחוות את אחד הסיומים הגדולים על הש"ס או על הדף היומי בהלכה, כאחד שנמצא בתוך המערכת.
עם זאת, את עוצמת הפעילות אפשר לראות גם בימי שגרה. אין צורך לחכות עד לסיומים הגדולים. אני חושב שמיד בהתחלה הבנתי את זה, כשהייתי צריך לחשב את שכרם של עובדים בדרום אמריקה, בדרום אפריקה, ובמזרח אירופה, וכמובן מכל רחבי ארץ הקודש.
- הרגע שבו קלטתי את הזכות הגדולה שנפלה בחלקי…
כמו כל יהודי ירא שמים, כשיצאתי מהכולל ופניתי לעסוק במשלח יד לפרנסתי, הרגשתי מועקה גדולה. מי לא היה רוצה להישאר ספון בבית ה' כל ימי חייו? אבל כמו שאומרים 'ההכרח לא יגונה', ונאלצתי לצאת לעבוד.
קיוויתי שתהיה לי אפשרות לעבוד במשהו עם נגיעה של תורה. שאזכה לחשב את שכרם של מלמדי תינוקות או מגידי שיעורים, ולא של עובדי הייטק בחברת ענק שאין לה שום דבר עם תורה ויהדות.
אבל מעולם לא תיארתי לעצמי איזו זכות תיפול בחלקי, לעבוד בארגון כמו 'דרשו'. זה ארגון שמבוסס כל כולו על זיכוי הרבים, ובכל יום שאני מגיע לעבודה אני מודה לקב"ה שזיכה אותי להיות נטפל לעושי מצווה. זה לא מובן מאליו.
- הרגע שבו הפנמתי שאני חלק מ'דרשו'
שבועיים או שלושה שבועות אחרי שהתחלתי לעבוד כאן, נכנס יהודי אל המשרד ושאל לגבי הצטרפות לאחת התוכניות של הארגון. במקום להפנות אותו לאגף השני של המשרד שעוסק במתן שירות טלפונים, פשוט עזרתי לו בעצמי, והופתעתי לגלות כמה מהר הצלחתי להפוך לחלק מהארגון, עד כדי הכרת הכללים ותנאי ההצטרפות לתוכניות הלימוד, דבר שכמובן היה הכרחי כדי שאוכל לעזור לו.
- הרגע שבו פתחתי את השיעור הראשון של 'דרשו'
זה קרה כמה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד כאן. שוחחתי עם חבר בביתר ותוך כדי שיחה פתאום הצעתי לו לפתוח שיעור ב'דף היומי בהלכה' בבית הכנסת שלו. הוא קצת פקפק ברעיון, אבל אני זיהיתי הזדמנות ודחפתי אותו לזה בכל הכח. כשהשיעור הזה הוקם והחל לפעול, ידעתי שאני לא רק מנהל חשבונות ב'דרשו', אלא גם שגריר שמפיץ את הרעיון ומסייע בקידום המהפכה הגדולה של 'הדף היומי בהלכה', ושל שאר היוזמות הברוכות של הארגון.
- הרגע שבו הרגשתי שאני 'במשפחה טובה'
כל אחד שזוכה לארס בן או בת שמח שמחה גדולה על כך. כשמדובר בילד ראשון, השמחה מהולה גם בהתרגשות ואולי קצת חשש מהלא נודע, כי אתה פתאום עובר מסטטוס של 'אברך', גם אם קצת מבוגר, למצב חדש של 'מחתן ילדים'…
כשהגעתי למשרד למחרת בבוקר, ובישרתי על כך לחברים בעבודה, השמחה היתה כל כך גדולה, הם כל כך התרגשו יחד איתי, וידעתי שאני נמצא במשפחה טובה.