קטן שגנב או הזיק האם צריך לשלם כשיגדל?

כ"ד בטבת תשע"ט - סימן שמ"ג- מאמצע סעיף א' "ולהאכילו בידיים"- סוף הסעיף

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם ב"ד או שאר בני אדם מצווים למנוע קטן מעשיית עבירות?מנין שאסור לגרום לתינוק בן יומו לעשות עבירות? קטן שהכה את אביו מה מן הראוי לו שיעשה כשיגדל? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שמ"ג סעיף א' באמצע הסעיף במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בחלקו הראשון של סעיף א' מבואר, שקטן שאוכל נבלות או עובר על אחת ממצוות התורה, שיטת השו"ע, שב"ד או שאר בני אדם לא מצווים למנוע אותו מזה, אבל אביו י"א שגם אמו, מצווים למנוע אותו מזה, כיוון שהם מצווים לחנך אותו.

בחלקו השני של הסעיף מבואר, שהרמ"א מביא י"א שכל זה מדובר בקטן שלא הגיע לגיל חינוך, אבל הגיע לגיל חינוך, גם ב"ד או סתם אדם מצווים למנוע ממנו שלא יעבור על אחת ממצוות התורה, וטעם הדבר הוא, כיוון שכשהגיע הקטן לגיל חינוך, גם ב"ד וכל ישראל מצווים לחנך אותו ללכת בדרכי התורה ובכלל זה שלא יעבור עבירות, אבל השו"ע סובר, שמצות חינוך מוטלת רק על האבא ולכן קטן בכל גיל אין ב"ד וכל ישראל מצווים למנוע ממנו לעבור עבירות.

להלכה: מביא המ"ב שיטת הח"א, להחמיר באיסור דאורייתא כשיטת הי"א ולמנוע קטן מזה, אבל באיסור דרבנן אפשר להקל כשיטת השו"ע, שכאשר הקטן הגיע לגיל חינוך, רק אביו ואמו מצווים למנוע אותו מזה.

כל מה שאמור כאן, הוא רק בקטן שעובר עבירות מעצמו, אבל לספות לו בידיים, דהיינו, להניח לפני הקטן ולצוות לו שיעבור על עבירה, הדבר אסור אפילו לכל ישראל, ולא רק לקטן בגיל חינוך אלא אפילו לתינוק בן יומו, ואסור אפילו איסור דרבנן, ואסור גם לומר לגוי לתת לו (אא"כ הוא חולה שמותר ע"י גוי וכדלעיל בסי' שכ"ח) ולמדו זאת חז"ל ממה שכתוב בפרשת שרצים 'לא תאכלום' שזה פסוק מיותר, ודרשו חז"ל ואמרו שצריך לקרוא, 'לא תאכילום', דהיינו אסור לגדול להאכיל או לספות דבר איסור לקטן, וכך כתוב בפרשת דם 'כל נפש מכם לא תאכל דם', וכן בפרשת הכהנים 'אמור ואמרת' להזהיר גדולים על הקטנים, ומכל זה למדו חז"ל איסור ספייה לקטן בידיים.

מביא הבה"ל בשם הרשב"א והר"ן שסברו, שמותר לספות לקטן איסור דרבנן לצרכו, אבל השו"ע לא סובר כך, ומביא בשם רעק"א שסמך על הרשב"א והר"ן, ומדובר שם על לתת לתינוק חומש לעצמו אע"פ שהתינוק מוציא את זה מרשות שאסורה מדרבנן.

קטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אע"פ שלא צריך לעשות תשובה כשיגדל שהרי עשה זאת בזמן שלא היה בר חיובא, מ"מ טוב שיקבל על עצמו איזה דבר לשובה ולכפרה.

קטן שהזיק או גנב, מעיקר הדין לא צריך לשלם אם הגניבה לא בעין, אבל לפנים משורת הדין, כשיגדל, צריך להשיב ולשלם את הנזקים והגניבות שעשה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים