מספר השפיכות בנטילת ידיים
* השופך בנטילת ידיים פחות מרביעית מים על כל יד, צריך לשפוך פעמיים: פעם אחת כדי לטהר את הידיים, ופעם נוספת כדי להעביר את מֵי השפיכה הראשונה אשר נטמאו מהיד.
* השופך בנטילת ידיים רביעית מים ויותר בבת אחת על כל יד, יכול לשפוך את כל המים בשפיכה אחת. ויש אומרים שאף באופן זה צריך לשפוך מים נוספים כדי להעביר את הראשונים.
* בנטילת ידיים לסעודה, צריך לכתחילה ליטול את כל היד בבת אחת, ואם שופך את המים בכמה שפיכות - לא ישהה ביניהן כלל.
* אם נטל את מקצת היד, והיד התנגבה מעט, אינו רשאי ליטול את החלק הנוסף לבדו, וצריך ליטול את כל היד מחדש; ונחלקו הפוסקים אם צריך לנגב את היד לפני הנטילה.
תנוחת הידיים בשעת הנטילה ולאחריה
* בעת שפיכת המים בנטילת ידיים, ראוי להטות את אצבעות הידיים וכף היד כלפי מעלה. והשופך על ידיו פחות מרביעית בבת אחת - יטה אותן כלפי מעלה גם מלאחר שפיכת 'מים שניים' עד לניגוב.
* השופך בנטילת ידיים פחות מרביעית מים על כל יד, והיו אצבעותיו וכף ידו בתנוחה מאוזנת בשעת נטילת ידיים - לאחר שפיכת המים יטה אותן כלפי מעלה.
* כששופך רביעית ויותר בבת אחת על ידיו, וכן כשטובל ידיו במקוה או בנהר, יכול להחזיק את ידיו בכל תנוחה שיחפוץ בה, אולם בעת שפיכת המים ראוי להטות את האצבעות וכף היד כלפי מעלה, וזאת משום שבצורה זו המים מגיעים בקלות לכל שטח היד. ועל פי הקבלה ראוי להגביהם לאחר הנטילה; ויש שכתבו שעל פי הקבלה יש להגביהם עד כנגד הפנים.
שמירת טהרת הידיים לאחר נטילתן
* מי שנטל יד אחת כדין, וטרם שנטל את ידו השניה נגע בידו השניה - נטמאו שתי ידיו, ועליו ליטול שנית; וינגב תחילה לפחות את ידו השניה, ונחלקו הפוסקים אם צריך לנגב גם את ידו הראשונה.
* הנוטל ידיו בשפיכת רביעית מים ויותר על כל יד, וטרם שניגבן נגע בהן אדם אחר שלא נטל את ידיו - צריך ליטול שנית, כיון שמגע זה מטמא את המים שעל ידיו, והם מטמאים את הידיים.
* לאחר ניגוב הידיים, אף אם נרטבו ידיו ונגע בהן אדם שלא נטל את ידיו - ידיו טהורות. ויש שכתבו שראוי להקפיד במשך כל הסעודה שלא יגע בידיים - במקרה שהן רטובות - אדם שלא נטל את ידיו.
* ספל המיועד לנטילה אשר ידיותיו רטובות ממגעם של אלו שהשתמשו בו קודם לכן לנטילת ידיים - יש שכתבו שצריך לנגבו לפני הנטילה. ויש שכתבו שבכל מקרה צריך להקפיד שהידית תהיה יבשה.
* הנוטל ידיו צריך לשפשפן זו בזו לאחר הנטילה, כדי לנקותן היטב, וזאת אף כששופך רביעית על כל יד, או שטובל את ידיו במי מקוה ובנהר.
* נטילת ידיים בבית הכסא - יש אומרים שקשה להקל בדבר. ויש אומרים שבשעת הדחק ניתן להקל וליטול בבית הכסא שבזמננו, וכן בחדר אמבטיה ביתי, אך אין לברך בתוכם.
* מדוע נהגו שלא לאכול בפסח מאכל שמונח במקום שמנפים בו קמח? * מה הם הדינים המיוחדים בהלכות תערובות בנוגע ל'דבר חריף'?
מנהגים שונים של בני אשכנז בפסח * מוצרי חלב, דגים מלוחים, ירקות כבושים, וכיוצא בהם, שנמלחו במלח שלא נבדק כראוי
תערובת ש'התבטל' בתוכה חמץ לפני הפסח – האם מותר לאוכלה בפסח?
מֵהלכות תערובת חמץ * בערב פסח לאחר חצות – חמץ המעורב בדבר אחר אינו אוסר ב'משהו', אלא דין התערובת כמו
* מדוע נהגו לשרוף את החמץ דוקא ביום? * כיצד מבערים חמץ שנמצא בפסח?
מֵהלכות ביעור חמץ * את החמץ ניתן לבער בשריפה, או לפוררו ולזרות את הפירורים ברוח, או לפוררו ולהשליכו לים או
* אילו מאכלים אין לבשל עבור ערב פסח שחל בשבת? * מצוַת ביעור חמץ ומצוה אחרת – איזו מצוה נדחית מפני חברתה?
מֵהלכות ערב פסח שחל בשבת * כשערב פסח חל בשבת, בודקים את הבית מחמץ בליל י"ג בניסן; ובערב שבת לפני