השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר להציל מתוך הדליקה מזון הנצרך ליו"ט שאחר השבת? • מדוע אסור להציל בשבת מהשריפה מזון עבור יוה"כ שאחר השבת, ואילו ביוה"כ מותר להציל מהשריפה סעודה אחת עבור מוצאי יוה"כ? • כיצד משערים מזון ג' סעודות? ומדוע מותר להציל בגדים מהשריפה ללא הגבלת כמות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ד סעיף ד' – סעיף ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבואר בסעיפים הקודמים, שכאשר פרצה דליקה בשבת בביתו של אדם, אסור לו להציל את רכושו מביתו, כיוון שחששו חז"ל, שמתוך שאדם בהול על ממונו, יבוא לכבות את הדליקה, ובכ"ז התירו לו להוציא מזון ג' סעודות לצורך השבת.
כאשר יו"ט חל ביום ראשון ופרצה דליקה בביתו בשבת, אסור לו להציל מזון בשבת לצורך יו"ט, שהרי ביו"ט מותר לבשל, וחז"ל לא ראו צורך להתיר לו להציל בשבת לצורך יו"ט, וכאשר יוה"כ חל ביום ראשון, ולא ימצא ביום שישי מקום לקנות בו את צרכי השבת, ופרצה דליקה בבית ביוה"כ, מותר ביוה"כ להציל מזון ג' סעודות לצורך השבת, כי בשבת אסור לבשל או להכין את מזונות השבת, ועכ"פ אין זה נ"מ להיום, כיוון שיוה"כ לא חל ביום ראשון, ולא ביום שישי, וכאשר פרצה דליקה ביוה"כ, מיוה"כ למוצאי יוה"כ מצילים מזון סעודה אחת, ואע"ג שבמוצאי יוה"כ אפשר להכין מזון, מבאר המ"ב שזה משום סכנה, שהרי אנשים חלשים מהתענית, ואם נכביד עליהם ונאמר להם שצריכים להתארגן עם האוכל, הם עלולים לבוא לידי סכנה, לכן התירו להציל מזון סעודה אחת, אבל עדיין קשה, א"כ גם בשבת, מדוע השו"ע אומר שביוה"כ שחל אחרי שבת אסור בשבת להציל מזון לצורך יוה"כ, הרי ביוה"כ עצמו מותר להציל מזון סעודה אחת למוצאי יוה"כ משום הסכנה? מבאר המ"ב, שרק ביוה"כ מותר, אבל שבת כיוון שהיא חמורה יותר, אסור בשבת להציל מזון לצורך יוה"כ.
שיעור ג' סעודות הוא כל סעודה לפי אדם בינוני, ולא שיערו בזקן וחולה שסעודתם פחותה, ולא שיערו ברעבתן שסעודתו גדולה, ולכן גם כאשר מצילים לזקן וחולה או לרעבתן, מצילים להם כפי שיעור אדם בינוני.
שיעור ג' סעודות הוא רק כאשר מציל את המזון ביותר מכלי אחד, אבל בכלי אחד מותר להוציא כמה שירצה, ולכן מותר לאדם לקחת כלי גדול, ולמלאות בו מזון אפילו של יותר מג' סעודות, ולהציל מהדליקה, וכן מותר לו לפרוס טלית ע"ג קרקע, ולמלאות בה מזון של יותר מג' סעודות, ולהוציאה החוצה בפעם אחת מהבית שיש בו דליקה.
מותר גם להציל את כלי תשמישו, כגון, כוסות וקיתוניות שנצרכים לתשמיש של משך יום השבת, וכן מותר להציל כפיות וצלחות של מזון ג' סעודות כי זה בכלל הג' סעודות.
יכול להציל מלבושים כפי מה שיכול ללבוש, ומותר לו לחזור שוב וללבוש בגדים, וללכת למקום אחר ולפשוט את הבגדים ולחזור בחזרה, ומה שלעניין אוכלים ומשקים לא מתירים לו לחזור ולהוציא, הוא כיוון שחוששים שמא ישכח שבת ויכבה, אבל בבגדים כיוון שהתירו רק דרך לבישה, יזכור את השבת, ובאמת אסור להוציא מלבושים בידו אלא רק מה שצריך לאותו יום וכמו אוכלים ומשקים.
מותר לו לומר לאחרים בואו והצילו לעצמכם כל אחד מזון ג' סעודות, אבל אסור לו לבקש מה שיצילו בשבילו, כיוון שהותר לו רק מזון ג' סעודות, אבל מעצמם יכולים להציל בשבילו אפילו יותר מג' סעודות.
יכולים אחרים להציל מלבושים לעצמם, וכן יכול לומר בואו והצילו בשבילי, כיוון שרק במזונות שלא יכול יותר להציל לעצמו יותר מג' סעודות, אסור, אבל מלבושים שמותר גם לו בעצמו ללבוש כמה שירצה ולהציל, מותר לו גם לבקש מאחרים שיצילו עבורו, ואם אומר להם שיצילו לעצמם, זוכים בו מן ההפקר, ואם לא רוצים לזכות כיוון שהם רואים שמה שהוא אומר להם הצילו לעצמכם זה כיוון שאין לו ברירה ולכן לא רוצים לקחת את ממונו אלא רוצים להשיב לו אח"כ ולקבל שכר על ההצלה של הרכוש והטירחה והזמן שכרוך בהצלה, מותר, ולא הוי שכר שבת.