מנהג אנשי מעשה לאכול מהמצות של פסח בכל סעודה שאוכלים בין פסח לעצרת, בין בחול ובין בשבת, משום חביבות המצווה.
בספר 'גדולת מרדכי' כתב הטעם, שהוא כמו בחולה שבעת עסקו ברפואות אסור לו לאכול מאכלים גסים, ואחר שהלך החולי, אף שמותר לו כבר לאכול מאכלים גסים, מ"מ צריך עוד ליקח כמה ימים מהרפואות כדי שלא תחזור עוד לעולם – כן הוא במצה של פסח שנקראת 'מיכלא דאסוותא', והוא לרפאותו מכל הפגמים, ובפסח אסרו מחמת כן לאכול חמץ שהוא כמאכלים הגסים – אף לאחר פסח שאוכלים כבר חמץ, אוכלים גם מצה, לרפאותו ולהחזיקו שלא יחזור עוד לעולם.
ובספר 'אוהל מועד' (ח"ב דרך שישי) כתב טעם אחר לנוהגים לאכול עד שבועות, לרמז כי שבועות הוא עצרת של פסח כמו ששמיני עצרת של חג הוא עצרת מסוכות, והימים שביניהם הם כמו חול המועד, וע"כ אוכלים מצה. וכך היו נוהגים הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקאזניץ זצ"ל והרה"ק רבי מרדכי מאליק זצ"ל.
ויש שנוהגים לאכול מצות רק בסעודות השבתות שבין פסח לעצרת, וכן המנהג בויז'ניץ וטשערנאביל קארלין ולעלוב. והמנהג בבעלזא בנוסף לזה שגם אוכלים קניידלעך (כופתאות) בליל שב"ק מפסח עד פסח שני.
ובליובאוויטש המנהג לאכול מצות במשך כל השנה בסעודת שבת ויו"ט, ולא רק עד חג השבועות.
אמנם יש ששללו המנהג ונמנעו מאכילת מצה אחר פסח, כדי שיכירו שאכילת מצה אינה להנאה אלא כדי לקיים גזירת הבורא ית"ש, וכן היה נוהג הגר"א.
אכילת מצה בפסח שני
מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, בי"ד אייר ביום בין הערביים, לזכר הקרבת קרבן פסח ביום זה. אבל יש שקראו תגר על כך, שכן את הפסח והמצה והמרור עמו אכלו רק בלילה, אור לט"ו, ולא עוד אלא שאלו שהקריבו פסח שני הרי נאסרו באכילת מצה כל יום י"ד, כשם שאנו אסורים לאכול בי"ד ניסן.
ולכן יש שנהגו לאכול רק בליל ט"ו אייר לזכר אכילת קרבן פסח שני, וכן היה מנהגו של המהר"ם א"ש וחותנו הגה"ק רבי דוד דייטש זצ"ל, כמו שהובא בספר 'זכרון יהודה'.
ובחצרות החסידים נוהגים לאכול גם ביום י"ד וגם בליל ט"ו, ולא חששו לתמיהת המפקפקים, כיון שהעיקר הוא ההתחלה וההכנה, יותר מהמעשה בעצמו. וכן המנהג בבעלזא, חב"ד וספינקא.
ויש נוהגים לאכול גם מרור עם המצה בפסח שני, דקרבן פסח שני היה נאכל על מצות ומרורים, וכן המנהג בקאמארנא. ואצל אדמו"רי נדבורנה המנהג לערוך שולחן 'סדר' שולחן במצה מרור וד' כוסות.
וכאמור, בליטא נהגו שלא לאכול כלל מצה בפסח שני ואף לא בכל השנה, כדי שיכירו שאכילת מצה אינה להנאה אלא כדי לקיים גזירת הבורא ית"ש, וכן נהג הגר"א והחזו"א. וכ"כ במנהגי הגה"ק מהר"א מטשכנוב שלא אכל כלל מצה בפסח שני.
להארות והערות ניתן לפנות למכון "המנהג" במייל: [email protected]
מרתק!! יישר כח גדול על הדברים המחכימים
מאוד נהניתי לקרוא ובאמת התעניינתי מה המקור לאכילת מצה בפסח שני.