היום נלמד: מ'גידולי קרקע' וגידולים אחרים
יום רביעי י' באדר תשע"ז
מה מברכים על גידולי 'מצע מנותק'?
כל מאכל שאינו 'גידולי קרקע', ברכתו 'שהכל'. וגידולים הגדֵלים באדמה המנותקת מהקרקע, המכונה בפי הפוסקים 'עציץ שאינו נקוב', ובלשוננו 'מצע מנותק' - יש אומרים שאין לברך עליהם 'המוציא לחם מן הארץ' ו'האדמה', אך ניתן לברך עליהם 'העץ', כשמדובר בפרי העץ. ויש אומרים שניתן לברך גם 'האדמה', כיון שהגידולים גדֵלים באדמה; ורק 'המוציא' אין לברך, משום שאין זו ארץ, שהרי האדמה מנותקת מהקרקע. ולדעת כמה מפוסקי זמננו, דין גידולים אלו כגידול רגיל, ואף 'המוציא' יש לברך עליהם. [ביאורים ומוספים דרשו, רד, 6]
מה מברכים על 'גידולי מים'?
כאמור, מאכל שאינו 'גידולי קרקע', ברכתו 'שהכל'. ונחלקו פוסקי זמננו בנוגע לגידולים שונים המכונים בשם כללי 'גידולי מים', בהם אין במצע הזרעים עפר או אדמה, אך מגדלים בהם פירות הזהים לפירות האדמה והעץ: יש אומרים שברכתם 'שהכל', כיון שאין כאן ארץ, ולא אדמה ולא עץ; ויש אומרים שיש לברך עליהם את הברכה הראויה להם. ויש אומרים שאם המים שבגידולים מחוברים תמיד למים שבקרקע, נחשבים הגידולים כמחוברים לקרקע אף לדעת הסוברים ש'מצע מנותק' אינו נחשב כקרקע (ראה לעיל). [ביאורים ומוספים דרשו, רד, 6]
על איזה מאכל מברכים 'שהכל' ו'ברכת המזון'?
תבשיל ומאפה שברכתם 'המוציא', 'מזונות', 'העץ' או 'האדמה', שנשרפו מעט, או שניתן בו תבלין בכמות גדולה מהנדרש, וכדומה, וכן אם התייבשו או התקלקלו - אם טעמם נפגם מעט, ברכתם אינה משתנה; אך אם טעמם נפגם משמעותית, ועדיין ראויים לאכילה - ברכתם 'שהכל' ו'בורא נפשות'; למעֵט אם מדובר בלחם שאוכל ממנו כדי שביעה, שאז יתכן כי צריך לברך ברכת המזון. ואם יש במאכל חלק שטעמו אינו פגום או שאינו מקולקל - יש לברך על חלק זה את הברכה הראויה לו. [שו"ע רד, א, משנ"ב א-ב, וביה"ל ד"ה ופת; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
חידוש גדול !