השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע לא מחלקים את פרשת הקללות לשני עולים? • מה הטעם שמתחילים כמה פסוקים לפני פרשת הקללות ומסיימים בכמה פסוקים לאחריה? • באופן שנוהגים לכבד את הרב בעליית שלישי מה עושים בפרשת בחוקותי שהקללות שבה הם בעליית שלישי? • וכיצד ינהג אדם שקראו לו לעליית פרשת התוכחה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ח סעיף ו' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
הקללות שנמצאים בתורה בספר ויקרא בפרשת בחוקותי, לא מפסיקים בהם ומחלקים אותם לשני קרואים, אלא קוראים לאדם אחד, והוא קורא אותם מתחילתם ועד סופם, וטעם הדבר הוא, כיוון שסמכו חז"ל הלכה זו על הפסוק 'מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו', ואם היו מחלקים את הקללות לשתיים, היה נראה כאילו הראשון קץ חלילה בתוכחת ה', לכן מעלים עולה אחד.
כאשר קוראים את הקללות בתורה, לא מעלים לקרוא מתחילת הקללות ומסיימים בסוף הקללות, אלא מתחילים קצת קודם, ומסיימים קצת אחריהם, והטעם, כיוון שאינו בדין שעם ישראל יעלו לתורה על הקללות, ויברכו לפניהם ואחריהם, אבל משום זה היה מספיק להתחיל פסוק אחד קודם ולסיים פסוק אחד אח"כ ולא יותר, אבל כיוון שקיי"ל שלא מתחילים לקרוא בפחות מג' פסוקים סמוך לפרשה, וכן לא מסיימים סמוך לפרשה פחות מג' פסוקים, לכן מתחילים ג' פסוקים קודם, ומסיימים עד ג' פסוקים אח"כ.
כתב המ"ב, במקום שנוהגים לחלוק כבוד לרב ומעלים אותו לתורה לשלישי, ובשלישי יש את פרשת התוכחה, ועלייה זו מתחילה ארבעה פסוקים לפני התוכחה, ואם ירצו לקרוא לרב לשלישי ולא יקראו לו את התוכחה, ישאר רק פסוק אחד לפני התוכחה, והרי צריך ג' פסוקים גם לתוכחה, לכן מי שעולה אחרי הרב לתוכחה, יש להתחיל לקרוא עבורו שוב ג' פסוקים קודם התוכחה, אבל יותר נכון שהרב ימחל על כבודו, ובאותה שבת יעלה לרביעי.
סתם אדם לא יעלה לפרשת התוכחה, וזה הכל לכתחילה, אבל בדיעבד יעלה ולא יקרה לו שום דבר, שהרי מי שמעלים אותו לתורה והוא לא עולה, גורם שיתקצרו ימיו, וכיוון שעולה מפני כבוד התורה, שומר מצוה לא ידע דבר רע, ובהרבה מקומות נוהגים, שהבעל קורא עצמו עולה לתורה בפרשת התוכחה, ונכון הוא, ואפילו שהוא כהן, ועלייה זו היא שלישי, יכול לקרוא מתחילת בחוקותי עד התוכחה, ואח"כ ישלימו מניין הקרואים, וכן בפרשת כי תבוא שיש בה קללות, יצמצם שישתלם מניין הקרואים עד שם, והוא יהיה אחרון.
אומר השו"ע, כל מה שלא מפסיקים בקריאת פרשת התוכחה, זה דווקא בפרשת בחוקותי שנמצאת בחומש ויקרא, אבל הקללות שבמשנה תורה בפרשת כי תבוא, יכולים להפסיק בהם ולחלק אותם לשניים, וטעם החילוק ביניהם הוא, כיוון שהקללות שבכי תבוא לא חמורות כ"כ, כיוון שנאמרו בלשון יחיד ולא בלשון רבים, ועוד, שהרי משה רבינו אמר אותם בציוויו של הקב"ה, אבל הקללות שבפרשת בחוקותי, הקב"ה עצמו אמר אותם דרך גרונו של משה רבינו, לכן הם חמורות יותר, ולא מפסיקים בהם, ואע"פ שאפשר להפסיק בקללות שבפרשת כי תבוא, בכ"ז לא נהגו להפסיק בהם.
נוהגים שלא לקרוא בשמו של העולה לקללות, אלא אומרים באופן כללי, מי שירצה יעלה לתורה, והטעם, שמא מי שיקראו בשמו לא ירצה לעלות, ויבוא לקוץ בתוכחות, ולכן קוראים למי שרוצה, דהיינו, למי שסיכמו איתו מראש שהוא יעלה.
שמונה פסוקים האחרונים שבתורה, לא מחלקים אותם לשני קרואים, אלא קורא אחד עולה בהם, וטעם הדבר, מבאר המ"ב שני ביאורים בזה, או כיוון שכתב אותם יהושע בן נון, או כיוון שמשה רבינו כתב אותם בדמע, וכיוון שהם השתנו משאר ספר התורה, עושים בהם שינוי