הנה בחנוכה ידוע לכל אחד מה שהיה, שהיה נס שקומץ אנשים השתלטו על אלפים ורבבות של שונאים יונים, שהם הלכו ג״כ עם כל מיני בהמות, סוסים ואפי' פילים כמו שכתוב בספר יוחסין ועוד ספרים, וכך כל מיני כלי מלחמה מה שאז היו נלחמים, כי לא היה אז מה שיש היום מטוסים וכאלה דברים, היה שם רק פילים וסוסים, זה מה שעשו, והם היו נגד אלפים ורבבות, והחשמונאים היו קומץ קטן של כמה אנשים השתלטו, וזה הי' נס גדול מה שכל אחד יודע, וגם אחרי זה כתוב שבאו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך, והיה נס שנרות שהיו צריכים לדלוק רק יום אחד דלקו שמונה ימים.
עכשיו נשאל בן אדם, איזה נס יש יותר לומר שנזכור בעיקר, אם הנס מה שבמקום יום אחד היה דולק שמונה ימים, או הנס של היונים, שהתגברו על היונים ע״י מקצת אנשים.
והנה הנר שאנחנו מדליקים זה אות על הנס הזה, שבמקום יום אחד דלק שמונה ימים, אבל מה שאומרים בתפילה על הנסים, בסוף מזכירים והדליקו נרות בחצרות קדשך, אבל לא כתוב שהיה נס, רק שהדליקו נרות בחצרות קדשך, ומה כן מזכירים – מסרת גבורים ביד חלשים רשעים צדיקים וכו׳, הכל הכל רק הנס הזה. וזה כמעט לא מזכירים. ולמה לא מזכירים נס כזה גדול ששמן שהיה צריך לדלוק יום אחד דלק שמונה ימים, הרי זה נס גדול מאד?
והתירוץ הוא, כי אמנם זה נס, אבל מה זה נוגע לנו. אע״פ שזה כן קצת נוגע לנו, כי כתוב בספרים למה זה היה, כי הקב״ה רוצה להראות את האהבה שהקב״ה אוהב את כלל ישראל; נכון, אבל זה לא כ״כ ישיר, רק אפשר ללמוד כשיש כזה דבר פלאי; אבל עיקר הנס מה שהי' לנו הוא שאנשים זכו להשתחרר מהיונים.
ומה רצו היונים, האם רצו להרוג את היהודים? לא! אדרבה, רצו לתת להם כל טוב, רק שיהיו כמו היונים, ובזה שהצליחו להתגבר ולהיות יהודים שומרי תורה ומצות, זה העיקר.
וא׳׳כ זה הדבר העיקרי מה שצריך לדעת בכל הדברים. יש דברים הרבה שאומרים 'נסים', ובודאי כל נס זה דבר גדול, אבל צריך לדעת כי העיקר הוא מה שאנחנו יכולים להיות שומרי תורה ומצות, זה עיקר האושר, ועל זה צריך בעיקר להודות.
וממילא כל 'על הנסים ועל הפורקן', מה אומרים שם – 'זדים ביד עוסקי תורתך, רשעים ביד צדיקים', ומה הם רצו, הרי הם לא רצו שום רע, הכל טוב; אדרבה, בואו אתנו, תעשו כמו שאנחנו עושים. וכל מה שעשו הם דברים גופניים הכל, והתרחקו מזה, ויכלו להתגבר שיוכלו להתרחק מהגופניות, מכל הדברים של העולם הזה. זה האושר הכי גדול, וע״ז אנחנו בעיקר צריכים להודות.
ואתם ב״ה שזכיתם להתרחק מהבלי העולם הזה, ורוצים להתקרב לתורה, אתם צריכים להיות מאושרים. הקב״ה יעזור שעי״ז תעלו ותעלו ותהיו מאושרים תמיד.
(משאו של מרן זצ"ל בישיבת 'אהבת-אהרן' ב״ב, מוצש"ק וישב נר ב' דחנוכה תשס"ד. מתוך גיליון 'אוצרות פרי חיים' חנוכה תשע"ח)