השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הדין באופן שאדם עזב את ביתו בער"ש וחזר באמצע השבת? • מה החילוק בזה בין יהודי לגוי? • ובאיזה אופן עירוב שעירב לדירה שלו מועיל גם לדירה אחרת שלא עירבו עליה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"א סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
דירה בלי בעלים, לא שמה דירה, ולכן, אחד מבני החצר שיש לו בית בחצר, ובשבת הוא לא נמצא אלא הלך למקום אחר, אין דירתו אוסרת, ואפילו שלא עירב עם שאר בני החצר, ואם חזר במשך השבת לדירה, כיוון שהחצר כבר הותרה, אינה חוזרת ואוסרת, ומק' המ"ב, מה זה שונה מגוי שמבואר בסעיף א, שגוי שהלך מהחצר, אם הוא חוזר, הוא אוסר, והשיטה הראשונה סוברת שאפילו אם הוא לא חוזר, הוא אוסר, כיוון שיש לו אפשרות לחזור? מבאר המ"ב, שיש הבדל, שמכיוון שהשבת כלפי ישראל היא יום מנוחה, ממילא הוא עוקר דעתו מביתו שבחצר, שהרי השבת אצלו היא יחידה אחת, והוא לא משנה את מקומו בשבת, ואם חזר לביתו, זה דבר חדש שהתחדש, משא"כ בגוי, אצלו שבת היא יום רגיל, ולכן אין אצלו היסח הדעת מוחלט.
אחד מבני החצר שעירב עם בני החצר, ובשבת הוא ירש דירה נוספת בחצר, ודירה זו הבעלים שלה לא עירב עם בני החצר, מבואר, שהדבר תלוי, שאם הוא ירש את הדירה לפני שהשבת נכנסה, העירוב שהוא עירב עם בני החצר מועיל גם לדירה הזאת, ואע"פ שהוא עירב את העירוב לפני שהוא ירש את הדירה, ואע"פ שהוא לא גר באותו בית, בכ"ז כיוון שהבית הוא באותה חצר, זה נחשב לדירה עם בעלים, והדירה אוסרת, כיוון שהקונה לא עירב על אותה דירה, אבל אם הוא ירש אותה במשך השבת, העירוב לא מועיל לאותה דירה.