עירב בבין השמשות ונאכל העירוב

א' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ג

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אסור לערב עבור שבת ביו"ט שחל בער"ש? מה הדין באופן ששכח לערב בערב יו"ט וחלו שני ימים טובים ביום חמישי ושישי?ומה הטעם שמערבים עירובי חצרות ושיתופי מבואות בבין השמשות?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ג עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

יו"ט שחל להיות ביום שישי, אי אפשר לערב עירובי חצרות עבור שבת, וטעם הדבר מבאר המ"ב, כיוון שנראה כמתקן ביו"ט לצורך מחר, ואם שכח ועירב, יש להסתפק אם מועיל, ואין חילוק אם מדובר בשני ימים טובים שחלו בימים חמישי ושישי, או בשני ימים טובים שחלו בשישי ושבת, אסור לערב בער"ש עבור שבת, אלא יערב בערב יו"ט.

שכח ולא עירב בערב יו"ט, וחלו שני ימים טובים ביום חמישי ושישי, יניח עירוב ביו"ט ראשון ויעשה תנאי, אם היו"ט הראשון באמת הוא חול (שהרי שני ימים טובים הם מספק מהו היו"ט האמיתי) אני מערב, ולא יברך שמא הברכה לבטלה, ואם היום קודש אין בדברי כלום, ולמחר יחזור ביום שישי ויאמר, אם היום קודש, הרי ערבתי מאתמול, ואם היום חול, יהא זה עירוב, ויקח את אותה פת ולא שני עירובין נפרדים, כי הוא צריך לשמור את שניהם עד שבת, אלא באותה פת שעירב אתמול, יערב עליה ביום שישי, ויספיק לו לשמור עירוב אחד בלבד.

מה שמועיל עירוב על תנאי, זה רק בשני ימים טובים של גלויות, שאחד מהם הוא ודאי, והשני הוא חול, אבל שני ימים טובים של ראש השנה, ששניהם כקדושה אחת וכיו"ט אחד ארוך, לא מועיל תנאי, כיוון ששניהם ימים טובים וודאיים.

גם עירובי חצרות וגם שיתופי מבואות מערבים בין השמשות, והטעם, מבואר בשו"ע (לעיל בסי' רס"א וכן במ"ב) שכל דבר שהוא משום שבות, לא גזרו עליו בין השמשות, ואפילו אם קיבל עליו תוספת שבת שיש בזה תרתי לריעותא, דהיינו, גם בין השמשות וגם שקיבל עליו תוספת שבת, מותר לערב עירובי חצרות ושיתופי מבואות, ויש אוסרים אם קיבל עליו תוספת שבת, ואומר המ"ב, שלפי שיטתם, אם קיבל עליו תוספת שבת, זה חמור יותר מבין השמשות רגיל שהוא לא קיבל בפירוש, ולכן, בבין השמשות אפשר לשיטתם לערב עירובי חצרות ושיתופי מבואות, אבל לא באופן שקיבל עליו תוספת שבת, והגר"א פוסק כשיטה זו המחמירה.

אדם שהיה שליח לערב עבור שני אנשים שונים, לאחד עירב מבעוד יום ונאכל העירוב בין השמשות, והרי זמן זה הוא ספק, אם זה יום, העירוב לא חל, ואם זה לילה, העירוב קנה, ולשני עירב בין השמשות, שאם זה יום, העירוב חל, ואם זה לילה, העירוב לא חל, אז בשביל הראשון עדיף לומר שבין השמשות הוא לילה, ובשביל השני עדיף לומר שזה יום כדי שהעירוב יחול, ואומר המ"ב, שכך אנחנו באמת אומרים, מכיוון שעירובי חצרות זה רק דרבנן, ותולים לקולא, אע"פ שמדובר באדם אחד שעשה את שני העירובין, ואם עירב עבור עצמו בין השמשות, ונאכל העירוב בין השמשות, כיוון שמדובר באיש אחד, ולא הולכים לקולא לשני הכיוונים.

"אתם עוברים לכל השטויות בהודו, זה סימן שאתם מחפשים רוחניות!"
אנשים כמונו... מה לנו ולחזרה בתשובה?
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
"מי שמתפרנס מהציבור החרדי, צריך להיות טיפש כדי שלא להצביע לו"
"אמרתי להם שהייתה 'שיחה מוסרית' מהפרזידנט של פולין! הגיבו הבחורים: 'אוי, עוד פעם יענקל"ה והבדיחות שלו?!'..."
6 בבוקר, והנה דפיקות עזות נשמעות בדלת, ובפתח עומדים שוטרים...
המוני בית ישראל מצטרפים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם תחילת לימוד חלק ה' במשנה ברורה
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה, חצי שעה. הבן־אדם כבר כמעט מתמוטט.
נכנסתי פנימה, היא דיברה. "אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד, הייתי משלמת אותם בהנאה!"
למה אנו נופלים שוב ושוב בטעות הזו?
"ירושלים, ת"א, ניו-יורק, לונדון, פריז, יוהנסבורג, בואנוס-איירס, מנצ'סטר" – הנהלת 'דרשו' העולמית הודיעה על שורת מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו ברחבי העולם עם סיום המחזור הי"ג בדף היומי
הנציגים החילוניים סוברים שבחודש אלול לא נוכל 'להיאבק על כל קול'
הקטע שהכי קשה ללוליין
למד בתיכון, האבא רופא שיניים, נרשם בר"ח אלול ל'אור ישראל' ... והתקבל.
היה נראה לי שרב החובל זומם משהו
הוא קופץ מהגדר, והסבא ...מתעלף!!!
נסעו לחו"ל, נתנו את הדירה לשכנים וכשפתחו אותה...
אם היה לי 'גישמאק' וטעם בלימוד, הייתי אוהב ללמוד. אבל זהו, שאין לי
אחרי שנים,הוא פוגש בכותל את חברו היתום מהחיידר,שישן איתו בספסל בביהכנ"ס
הוא היא תקוע על אם הדרך, בלחץ אטומי, מבט מיואש, ואז הוא נזכר במפתח המאסטר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים