יעקב רוזנשטיין
בביהמ"ד באזור מגורי, באזור המטבח מצוי מכשיר הפועל נפלאות: בלחיצת כפתור ובהכנסת מטבע ה"שנקל" המקומי, הרי הוא מכין ומוציא, עורך ומגיש: כוס קפה מהבילה, משקה שוקו ריחני, לגימת תה רותח, וכל כהאי גוונא, קיצורם של דברים: מחיה נפשות לקהל הלומדים והמתפללים.
היום אחר הצהריים בעידן בואי אל בית הכנסת, רואה אני יהודי מבני חו"ל שללא עוררין מוגדר כ"אשיינער יוד", יהודי של צורה מארצות אירופה כבן חמישים שנה, ממוצע קומה, כובעו הדור, זקנו על פי מידותיו, שרשרת שעון הזהב חובקת כיס ווסט אחד אל רעהו, כולו אומר כבוד ודמותו מעוררת הרהור: מדוע שלא כל היהודים ייראו ככה?
עומד לו אותו יהודי ליד מכשיר הקפה, והרי הוא אוחז בידו שקית גדושת מצלצלים ותוחב בזה אחר זה אל קרבי המכונה מטבעות ניקל ונחושת, עשרות וחמישיות שקלים מתגלגלים פנימה, והוא מקדים ופונה אלי בשאלה: "אמור נא לי, מדוע לא יוצא אלי המשקה המיוחל?"
ניגשתי והתבוננתי, הכל נראה כשורה. אמור נא לי, באיזה משקה חפץ אתה? שאלתי, ונעניתי – "שוקוצ'ינו הפוך".
התבוננתי וראיתי שעל יד הכתובית "שוקוצ'ינו" כתובות הספרות 43, קרי, צריך ללחוץ ספרות אלו כדי לסמן את הבחירה. לחצתי 43, והרי פלא! הכוס יורדת בנקישה, ובקולות גרגור מתחילה המכונה למלאותה בשוקוצ'ינו טרי וחם!
משתומם אותו יהודי – "זאת אפוא הנקודה! אני לתומי חשבתי שהספרות נועדו לציין את מחיר המשקה, והנני מכניס בזה סך ארבעים ושלושה מטבעות שקלים כסף זקוקים צרוף אל תוככי המכונה, ללא מענה!!"…
והדברים מחכימים מאוד. אין הבורא צריך עוד השתדלות, עוד משאבים, עוד השקעה. חסרה רק לחיצה אחת, "קוועטש". רק תלחץ קצת על הלב או במקום הנכון, והנה מזומנת לך כוס שוקו חמה ונעימה עד למאוד…