הרב אברהם פוקס
מרנא החפץ חיים היה מעורר רבות על ענין שמירת השבת. באחת הפעמים סיפר על יהודי שהתגורר בברלין, ובבעלותו היה בנק גדול שהצליח ושגשג, ופרנסה רבה היתה לו מעסק זה. אנשים רבים נתנו בו אמון והפקידו אצלם את כספו, והוא כמאמר הכתוב "תן לחכם ויחכם עוד" עשה עסקאות בכספם וראה הצלחה במעשה ידיו.
לימים מעל אחד מפקידי הבנק בתפקידו, נטל ממון רב מהבנק וברח למדינה אחרת. שכר הבנקאי עורך דין והשנים יצאו אל מדינה שבה לפי השערתם אמור להימצא הפקיד הסורר.
בהגיע יום שישי הורה בעל הבנק לעורך דין שיחדל מכל טיפול בענין במהלך השבת, ויצא לבית הכנסת, התפלל את התפילות של שבת, אכל סעודות שבת בהנאה ושר זמירות שבת בהתרוממות הרוח, כשהוא מקיים את מאמר חז"ל במכילתא: "ועשית כל מלאתך – כאילו כל מלאכתך עשויה".
עורך הדין שנלווה אליו היה משוכנע שדעתו של הבנקאי נטרפה מרוב צער על ממונו שנגנב עד כדי שהוא שהוא שר ומזמר, והנה בהגיע צאת השבת פנה עורך הדין אל הבנקאי והאיץ בו שיסיים את ענייני השבת ויחזרו לפעול יחדיו בענין שלשמו באו, אך היהודי אומר לו "עלי לערוך סעודת מלוה מלכה".
כאן כבר פקעה סבלנותו של העורך דין והתחיל למחות בו ולזרזו ביתר שאת שיסיים את ענייניו, ואילו הבנקאי בשלו, סועד את סעודתא דדוד מלכא משיחא בניחותא.
עודם מדברים ונקישות נשמעות על דלתם והנה שוטרים בפתח ומודיעים להם שנתפס הגנב.
התברר שהגנב נוכח לראות שהיהודי שהגיע לעיר כבר אינו מחפש אחריו, והסיק מכך שכבר עזב אותה. הבין הגנב שהוא כבר יכול לשוטט בחופשיות, בחוצות העיר, וכך נתפס. וסיים החפץ חיים ואמר: "על יהודי זה עומד חצי העולם".
1/105