בימים האחרונים למדנו על דיני קדימה לברכה בשני מאכלים שרק אחד מהם משבעת המינים, או ששניהם אינם משבעת המינים.
ומהו הדין כששני המאכלים הם משבעת המינים? – במאכלים אלו ישנו סדר קדימה מיוחד, על פי סדר הזכרתם בתורה: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". וביארו חכמינו ז"ל כי סדר הזכרתם נחלק לשנים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן – אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ", כאשר כל הסמוך ל'ארץ' הראשונה, חשוב יותר מהסמוך ל'ארץ' השניה, אך הסמוך ל'ארץ' השניה, חשוב יותר מהרחוק מה'ארץ' הראשונה.
ולפיכך, סדר חשיבותם הוא כדלהלן: חיטה, זית (= זֵית שֶׁמֶן, בלשון התורה), שעורה, תמר (= דְבַש, בלשון התורה), גפן, תאנה ורימון.
סדר זה של שבעת המינים, גובר גם על מעלת החביב. ולכן גם במקרה שפרי המוזכר מאוחר יותר – חביב עליו יותר, עליו להקדים לברכה את הפרי המוזכר מוקדם יותר. [שו"ע ריא, ד, ומשנ"ב כ, כא, כב ו־כה; וראה ביה"ל ד"ה קודם]
אולם ישנם כמה מקרים החורגים מסדר הקדימה האמור:
א) חיטה ושעורה, הסמוכות ל'ארץ' הראשונה, אמורות לכאורה להיות קודמות לזית ותמר הסמוכים ל'ארץ השניה – אולם כאשר מדובר בגרגרי חטה ושעורה, שברכתם 'האדמה', הדין שונה:
יש אומרים שאם הזית או התמר חביבים עליו יותר, הם קודמים, משום שברכתם 'העץ'; ויש אומרים אף יותר מכך: שלעולם הזית והתמר שברכתם 'העץ' קודמים לגרגרי החטה והשעורה שברכתם 'אדמה', אלא אם כן החטה והשעורה חביבים עליו יותר.
ב) בנוסף: חשיבות ברכת 'מזונות' קודמת לסדר ההזכרה בתורה, ולכן, למשל, אם השעורה היא 'מזונות', היא קודמת לזית, שברכתו 'העץ', למרות שלפי סדר ההזכרה הוא קודם לה [- הוא סמוך לארץ השניה יותר ממה שהיא סמוכה לארץ הראשונה]. וכן ברכת 'הגפן' קודמת לברכות 'העץ' ו'האדמה', ולכן היא קודמת לזית ולתמר אף שהם קודמים לה בסדר הזכרתם בתורה.
[שו"ע ריא, ה, משנ"ב כג, כה ו־כו, ושעה"צ טז; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־19; וראה ביה"ל ד"ה קודם]