מעשה מופלא הממחיש את כוחה של מצווה ואת כוחו של רצון לעשות מעשה טוב, אירע במשגיח כשרות בבית ההארחה של המושב שורש שבהרי ירושלים. הלה נהג לארגן מדי יום ביומו מנין לתפילת מנחה בבית המרגוע, והנה אירע יום אחד שהיה חסר ה'צענטער', העשירי למניין. המשגיח יצא החוצה ופגש חקלאי אשר מראהו כשל יהודי פשוט לכל דבר. כשהציע לו להצטרף למניין, לא ידע האיש מה הוא שח ומה פירושו של המושג 'מנין'. לאחר שהסביר לו את גודל חשיבות המצווה ניאות להיכנס לבית הכנסת. לפני שהקהל התחיל להתפלל נכנס בחור דתי לבית הכנסת, ומכיון שהיו כבר עשרה מתפללים גם בלי החקלאי, יצא הלה את בית הכנסת והלך לביתו.
עברו כמעט עשר שנים מאז המקרה. המשגיח עזב מזמן את בית ההארחה ועבר להתגורר בבני ברק. באחד הלילות הוא ראה בחלומו את החקלאי שהצטרף למניין ופניו קורנות. האיש סיפר לו שעזב את העולם לפני כחודש, "ואין לך מושג איזה שכר קיבלתי בשמים על שהסכמתי להשלים לכם את המנין", סיפר. הנפטר הוסיף ואמר שבזכות המצווה ההיא שקיים, נתנו לו הזדמנות להתגלות אליו בחלום ולבקש ממנו שילך אל בנו יחידו המתגורר בירושלים, שהינו חילוני גמור הרחוק מחיי תורה ומצוות, וישכנע אותו לומר עליו קדיש. הוא מסר את כתובתו המדוייקת של הבן, והמשגיח הנפעם אכן מצא את הכתובת שהיתה מדייקת להפליא, קיים את בקשתו והצליח לשכנע את הבן לומר קדיש על אביו.
הסיפור החל להתפרסם בקרב בני משפחתו, והם חשבו לעצמם – מה עשה אותו חקלאי בסך הכל, הביע הסכמה ונכונות להצטרף למניין, ואיזה שכר קיבל על כך – כוח לפעול שבנו יסכים לומר קדיש עבורו; ודרך מי יוכל לפעול זאת – דרך אותו משגיח שהשתדל בשעתו וזירזו להסכים להצטרף למניין. כך מתקיים הדבר, כי מגלגלין זכות על ידו שיזכה להשפיע על יהודי נוסף לקדש שם ד'; ועוד זכה על ידי כך שסיפור זה מתפרסם, ונגרם קידוש שם שמים, והתקיים על ידו מה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי לעיני גויים רבים.
(הרב ה' וילנר מוסף שבת קודש קדושים תשע"ד)